סדר פסח כהלכתה
בשנת 2018 החלטתי שקהילת הבלוגריות של סלונה, שניהלתי באותה עת, בשלה ליישם את האג׳נדה הפמיניסטית שלה ולבטא הלכה למעשה את הקריאה לעדכון קונספטים קיימים. ככה נולד ״סדר כהלכתה״
בשנת 2018 החלטתי שקהילת הבלוגריות של סלונה, שניהלתי באותה עת, בשלה ליישם את האג׳נדה הפמיניסטית שלה ולבטא הלכה למעשה את הקריאה לעדכון קונספטים קיימים. ככה נולד ״סדר כהלכתה״
יש פרוייקטים שמתחילים בתור ביס קטן ונחמד מהחיים הטובים, אבל מתגלים עד מהרה כמשני חיים. שיתוף הפעולה עם אדידס במסגרת קהילת הרצות של סלונה היה אחד כזה, בענק
״למען החופש להניק״ היה פרוייקט שיזמתי עם הצלמת קרן דניאלי ושהתקיים מקיץ 2015 עד קיץ 2016, וששם על המפה את השיח על הנקה בציבור. הוא עשה שימוש בויז׳ואל עוצר נשימה כדי להעביר מסר חברתי חשוב
יצאתי להכנה קלילה במסלול ה-10 ק״מ של מרתון התנ״ך. היה תנ״ך, היתה הכנה, לא היה קליל. אבל לפחות חזרתי לעצמי – אני כותבת קיטורים על ריצות, ממש כמו פעם
אני כבר כמעט יכולה להגיד שהכל מאחורי, אפילו רצתי לפני שבוע מספר די מכובד של קילומטרים, אז בדיוק עכשיו הזמן לעצור ולהבין מה למדתי מהתקופה הזאת, כי אחרת מה יצא לי מכל זה?
תסלחו לי שזה לא יהיו פוסט רגיל על ריצות, השראה, אלופה ומדליות. חייבים להודות שחלק מהעיסוק בגוף מגלה שעמוק בפנים אנחנו מכילים גם קצת גועל נפש, שלא יזיק לנקות
איזה משחק מילים גרוע, בחיי. אבל למה ציפיתם מנשמה פמיניסטית שמבינה שבהרצליה יחולקו 50% יותר גביעים לגברים מאשר לנשים?
או בעצם לא באה. למעשה, אף אחד לא יבוא. הכינו את הארנקים, התרוצים והחלוקים הלבנים כי עונת שגעת המרוצים כבר כאן
פוסט ביעור חמץ זריז, רגע לפני פסח – מהן המכות של הרצים ובמה באמת נסתפק ודיינו?
לחזור לרוץ אחרי חמישה חודשי החלמה זה קצת כמו להתחיל מהתחלה, אבל בכל זאת צברתי קילומטרז׳ פייסבוק בזמן הזה, אז הנה כל מה שצריך לדעת כדי להתחיל לרוץ ולהישאר בחיים