ואם יהיה עוצר?
הקורונה החזירה אלי את החשש העיקרי שלי ממלחמת המפרץ – חוסר היכולת להיות עם אבא ואמא בו זמנית. הדאגה שמישהו מהם לא בטוח. עם הדיבורים על סגר, הבנתי שהבת שלי חוששת מאותו הדבר
על החיים המשפחתיים של הורים גרושים, זוגיות פרק ב׳, ילדות מכאן ומכאן והתעקשות נחרצת להישאר ביחסים טובים. ב-ynet קוראים לטור שלי ״משפחה אחת, שני בתים״, ואם סיפור אחד יעזור אפילו רק למשפחה אחת לחיות יותר בשלום, אני את שלי עשיתי
הקורונה החזירה אלי את החשש העיקרי שלי ממלחמת המפרץ – חוסר היכולת להיות עם אבא ואמא בו זמנית. הדאגה שמישהו מהם לא בטוח. עם הדיבורים על סגר, הבנתי שהבת שלי חוששת מאותו הדבר
תמיד שואלים אותי למה בכלל התגרשנו אם אנחנו מסתדרים כל כך טוב. גירושין טובים הם בחירה. ויש כמה צעדים שהופכים את הבחירה הזאת לאפשרית לכל זוג
בתור ילדה שתמיד דאגה לאבא שלה בחגים, ידעתי שאין מצב שהבנות שלי יחוו את אותן תחושות בחגים ושכולנו נצטרך להתגייס ולשמר את רוח החג גם בפורמט המשפחתי החדש
למה בית הספר מתעקש לשלוח לנו שתי תעודות למרות שממש ביקשנו שיפסיקו? כנראה שכמו שלמדנו בבית ספר – לא לכל דבר יש הסבר, ובטח לא הסבר חכם
לפעמים, כך הבנתי, אני מתעקשת על דברים כל כך שטותיים, במחשבה שהם הרי גורל, ובידיעה שמתישהו בעתיד אקלל את הרגע שהתעקשתי עליהם. זה סיפור כזה בדיוק
כמה קבוצות וואטסאפ יש לילד להורים גרושים? כמה קבוצות כאלה ילדה רוצה? ומה המשוואה אומרת עלינו ההורים. צוחק מי שצוחק אחרון
חופשה משפחתית אחרי גירושין יכולה להיראות עניין מסובך, אבל אנחונ מעדיפים לא לעשות עניין מדברים.
סיפור קלאסי ומשעשע של משפחה שמורכבת מ״שלי, שלך, שלנו״
רגע לפני יום הזכרון חשוב לי לזכור דווקא את הילדים החיים, ואת האפשרות שיום אחד לא יפחדו כאן שילדים עוד רגע ימותו
נערות חשופות להטרדה ותקיפה מינית כבר מגילאי העשרה המוקדמים. זה בידיים שלנו, אמהות ואבות, לחשוף אותן למציאות כדי לשמור עליהן מפניה
יצאנו לטיול בת מצווה. אמא, מתבגרת ותינוקת שנחתה בבנגקוק ביום הולדת הראשון שלה. החלטנו לכתוב יומן מסע יומי, לא כדי שתקנאו – כדי שאנחנו נוכל לחלוק ולשמור כל רגע