גונדר הייג וארנה אנדררסן כמעט נגעו ב-4 דק׳ למייל. בדרכם לשם יישמו באימוניהם את שיטת הפרטלק, שבה אנו משתמשים עד היום

“הוא דמה לספינקס. מתבודד, רציני, שתקן, בעל משמעת-עצמית בלתי-מתפשרת, ועם אמביציה בוערת – white-hot ambition. הוא היה האתלט בעל הדמיון הרב ביותר, לנפוליאון בונפארט” (
נורמן האריס ורון קלארק, The Lonely Breed)

בפרק הראשון נגענו בשאלה למה בכלל לדבר על ההיסטוריה של אימוני הריצה למרחקים ארוכים, ובפרה היסטוריה – איך הכל התחיל