קראתי השבוע פוסט שכתבה טליה קליין פרץ במיוחד לכל חברותיה שהפכו לאמהות לאחרונה, ובו היא מתמצתת עבורן את כל המידע והעצות שקיימים ברשת החברתית ושנחוצים לאמהות בתחילת דרכן, וחשבתי לעצמי – למה אין אוגדן כזה בדיוק גם לרצים?
ובכן – רצתי על זה ב-11 נקודות בסיסיות.
1. למה בכלל להתחיל לרוץ – קודם כל את לא חייבת להתחיל לרוץ, תורידי מעצמך את הלחץ הזה, אבל תדעי שמדעית כל אחד חייב לרוץ לפחות קצת וגם שהוכח שריצה מאריכה חיים. כמו כן, יש מחקרים שמראים שריצה תורמת להאצת ההזדקנות ולמוות מוקדם. לסיכום – ריצה זה החיים, אז אם את לא רוצה למות – תרוצי, והרבה. רק לא יותר מדי, שלא תמותי.
2. איך להגדיל מרחקים – חשוב לדעת: המרחק לא קובע כלום, העיקר שאת רצה. אבל חשוב שתרוצי הרבה, כי אם את רצה פחות ממרתון זה לא נחשב, חוץ מאשר אם את רצה מרתון, כי אז ידוע שזה דופק את הברכיים. את המרחקים נהוג להגדיל ביחס ישר למה שמצופה ממך בתגובות לפוסטים, אבל חשוב מאוד לא להתפתות לטרנד המרחקים הארוכים רק כי אחרים רצים מרתון ולהקפיד על סרגל מאמצים מדורג ומאוזן. כלומר, שאם התחלת בינואר בקילומטר וחצי, ביוני את כבר צריכה להיות במסכמת למרתון הראשון, כמובן בלי לקפוץ מעל הפופיק ובלי לדלג על שלבים.
3. מה ללבוש – זה נושא חשוב מאוד, ויש לו רק תשובה אחת נכונה, כי הבגד עושה את הריצה. אבל שתדעי שלא משנה אם את לובשת חולצת סוף קורס או דריי פיט אקסטרה אולטימייט, הבגד עושה את הריצה רק אם היא מוצלחת. אם היא לא מוצלחת תחליפי לחלופה השניה ואז הבגד יעשה את הריצה, ואם גם זה לא עובד – צבעים זרחניים הם הפתרון לכל בעיה. וגם טייץ, שרוולונים, גרבי לחץ, אבל בלי לחץ. מה שתלבשי יהיה בסדר, וגם לא חייב ממותג או יקר, רק שיהיה של פירמה ידועה ותשאירי את הפתק של המחיר שיציץ מהאחורה של המכנס, כדי שידעו שזה בסדר.
4. איך לבחור נעלי ריצה – בטח חשבת שבחירת נעליים זה כמו הבגדים. לא נורא, טעות נפוצה. נעלי ריצה בוחרים רק לפי נוחות, ובעיקר לפי מה שנוח לאלה שרצים איתך. אם מדדת נעל שנוחה לך כמו כפפה אבל אף אחד סביבך לא רץ איתה, כנראה שהיא לא נוחה לך באמת, זו אשליה. אבל אל תכנעי ללחץ חברתי, כי נעל זה דבר מאוד אישי ובריצה זה קריטי, במיוחד אם את רצה למרחקים ארוכים, או קצרים. והכי חשוב שימי לב לדרופ – חייב להיות דרופ, לא משנה איזה, העיקר שתוכלי לכתוב מה הדרופ של הנעל שלך, במיוחד אם את רצה שטח כי אז תוואי הקרקע משתנה, אבל זה לא כל כך חשוב כי הכי חשוב לבלום זעזועים בריצת כביש, שזה הכי גרוע, ולכן בעקרון מומלץ לרוץ רק בכביש. ועדיף כמובן יחפה. על קוצים. נגד כיוון התנועה. מול משאית.
5. פציעות ריצה – כאב זה חלק מהריצה ולא מפריע לה בכלל, אבל אין שום סיבה שיכאב לך וחשוב לא לרוץ על כאב, אלא אם זה כאב טוב. אם את מרגישה כאב לא ברור וחוששת שהוא קשור לריצה, הכי מומלץ לכתוב על זה פוסט באחת מקבוצות הפייסבוק המתמחות, שם תקבלי שפע של אבחנות מבדלות והצעות לטיפול שחשוב מאוד לא להקשיב להן. מה שכן מומלץ זה לפנות לאורטופד, כי ידוע שאורטופדים לא מבינים כלום בריצה וישר יגידו לך להפסיק לרוץ, לכן רק פיזיוטרפיסט ספורט או מעסה מומחה ידעו לאבחן בדיוק ממה את סובלת ואין שום סיכוי שיצליחו לטפל בכאב בלי mri. מה שכן 2, חובה ללכת להדביק קינזיוטייפ, שכידוע מועיל כמו כוסות רוח למת, אבל משפר את המצב בתוך שעות. וגם דיקור – סיני, מערבי או חאראקירי – שידוע כהכי מועיל לפציעות ריצה, אבל אל תחזרי בלי תמונות עם מחטים כי אחרת אפקט הפלסבו לא עובד, כי הכל בראש.
6. מרתון כן או לא – ברור שכן. או לא. מרתון זה בסך הכל עוד מרחק שרירותי שרצים רצים, כמו 5 ק״מ או 12 ק״מ, אבל אל תקראי לעצמך רצה אם אין לך לפחות מדליה אחת ממרתון, כי מרתון זה מה שמגדיר אותך בתחום הריצה. מרתון זה לא לכל אחת, רק למי שממש רוצה את זה ומוכנה להקדיש את הזמן והמשאבים הנחוצים, או למי שמחליטה להירשם למרתון כי חברה שלה נרשמה. הכי חשוב שלא תרוצי מרתון לפני שאת בטוחה שאת יכולה לרוץ 5 ק״מ רצוף, וגם זה בערבון מוגבל, כי אצל כל אחת זה משהו אחר ויש כאלה שיכולות גם בלי זה. אבל הכי טוב תתייעצי עם מאמן, כי אולי עדיף לך אולטרה.
7. איך לרוץ מהר יותר – השאלה היא לא איך לרוץ מהר יותר, אלא למה לרוץ מהר יותר, והתשובה היא כמובן: כדי להיפצע. ידוע שכל פציעות הריצה הקשות קורות באימוני מהירות, כי למהירות אין שום קשר לפציעות ריצה. אם את בכל זאת רוצה לרוץ מהר יותר אז קודם כל חבל, אבל תדעי שהכי חשוב לעשות אימוני עליות בשיפועים קשים, אבל לא להגזים בעליות כי לא הוכח שום קשר בין עליות למהירות, ובכל אופן מדרגות זה ביג-נו-נו אחרי קומה 86. וכמובן הכי מומלץ להעדיף את הדרכים הפשוטות: לצאת קצת יותר מאוחר מהרגיל כשאת אמורה לתפוס אוטובוס או רכבת, כי הרדיפה אחריהם בוודאות משפרת מהירויות, או להתנדב בספארי לשעת ליטוף בכלוב של האריות חצי שעה לפני שעת ההאכלה, שם מאוד מומלץ להקשיב לגוף. אבל חיזוקים ואינטרוולים בלי ספק יעשו את העבודה, רק לא האינטרוולים. בכל אופן, אם את לא מתכוונת לרוץ מהר יותר ממה שלא רצת בכלל לפני כן, פשוט תוותרי מראש על כל העניין.
8. איזה שעון כדאי לי – שאלה סבוכה. בגדול מומלץ אחד שמציג את השעה, כי זה מה ששעון אמור לעשות, אבל בריצה חשוב מאוד שיהיה מד דופק מדויק, בעיקר אם אף פעם לא עשית מבחן מאמץ או טסט סח״ח ואין לך מושג מה אמור להיות הדופק שלך. אוהבי סונטו יגידו שעדיף סונטו, אוהבי גרמין יגידו ששעון לא חייב להיות יפה, ובתכלס – סווטש דגם יערות הגשם, אלא אם את אלרגית לעקיצות דבורה, ואז ג׳י-שוק עם התאורה הכחולה-טורקיז שתוכלי לראות בחושך את הנתונים שאין לך מושג מה הם אומרים.
9. איך לכתוב על ריצה בפייסבוק – פה קבור הכלב. לא משנה כמה רחוק או מהר את רצה, משנה איך את כותבת על זה, והכי כדאי לא לכתוב בכלל, כי לאנשים אין כוח לקרוא פוסטים על ריצה נשמה, יש להם אלף כאלה ביום, והם מוציאים את זמנם לבטלה על חשבון המעסיק בקריאתם בשקיקה ובכתיבת תגובות יצירתיות כגון ״אלופה״ ו״השראה״ ובהעלאת פוסטים נגד כתיבה על ריצה, אז תכתבי בסוף כל אימון כדי שיהיה להם מה לעשות בעבודה. אבל הכי חשוב לא להגיב לעולם לשאלות על תכנית אימונים, קפיצות מדרגה או פציעות, אלא אם כן את נחשון שוחט, או אם נחשון שוחט פעם הגיב לפוסט שלך, שאז זה כבר משהו אחר לגמרי ויש לך אישור לכתוב, רק לא מרגש מדי כדי שיראה מקצועי, אבל תדעי שפוסטים שלא מצליחים לרגש לא עובדים, כי אין על החיים האלה וזר לא יבין זאת.
10. לרוץ לבד, בקבוצה או עם מאמן – נקודה אחרונה וטריקית. כל היופי בריצה זה שאפשר לצאת מהבית ולרוץ בלי לשלם שקל ושגם לא צריך שום ידע חוץ מלשים רגל אחרי רגל, אבל מאמן ריצה יתן לך את כל הידע הנחוץ בתשלום חודשי, שזה המפתח להתמדה. אז הכי מומלץ לרוץ עם מאמן, אבל לא אחד שסיים קורס של שלושה חודשים או מסלול שלוש שנים או תואר, כי כמה כבר אפשר ללמוד שם ולא בטוח שהתעודה מוכרת בפייסבוק. והכי חשוב אל תצטרפי לקבוצה, כי זה הכי כיף ורוב הסיכויים ששם תתחילי באמת ליהנות מריצה, ואז זה על אחריותך בלבד.
11. תזונה ושתיה – בקצרה ממש: תזונה זה הדלק של הגוף, לכן חשוב לאכול ולשתות בריצה, אבל לא תוך כדי תנועה ובעיקר לא לעצור בשביל זה. ג׳לים – כן, אבל לא תעשייתיים, רק תמרים או כריך, אבל לא כאלה שצריך ללעוס. שתיה: מים – כן, לשתות – לא, כי זה יכול להכביד לך על הבטן, במיוחד אם תתייבשי.
*הפוסט כתוב בלשון נקבה, אבל מתייחס בעיקר לגברים, למרות שנשים וגברים הם אותו הדבר בדיוק חוץ מההבדלים הברורים, בפרט אלה שקשורים לטייץ ופטמות.
אם אהבתם – לייק שווה איזה קילומטר, לפחות. תגובה = אימון אינטרוולים.
אם בא לכם לעקוב אחרי הדרך שלי ואולי לקבל השראה לנוע בכיוון- הירשמו לניוזלטר, זה לוקח שניה ושורף מלא קלוריות.
