פרק 6: 4 דקות למייל – רוג׳ר באניסטר
כששיא נשבר הוא כבר הופך לנגיש לכל, אבל היעד של 4 דקות למייל לא נראה מחוץ להישג יד עבור הרצים שרצו להשיגו ראשונים. האגדה על באניסטר והמייל
ההיסטוריה של אימוני הריצה למרחקים ארוכים. סדרת בת של הפודקאסט ״קצב דיבור״, בהגשה משותפת עם נחשון שוחט בעקבות סדרת הפוסטים שכתב על הולדת תורת האימון והגישות לאימון בריצה למרחקים ארוכים
כששיא נשבר הוא כבר הופך לנגיש לכל, אבל היעד של 4 דקות למייל לא נראה מחוץ להישג יד עבור הרצים שרצו להשיגו ראשונים. האגדה על באניסטר והמייל
אמיל זאטופק כונה הקטר הצ׳כי בשל סגנון הריצה שלו, אז דיברנו על זה. אבל חשוב מכך, דיברנו על הישג בלתי נתפס ועל רוח הספורט והאצילות שלו
אין רץ שהמילה אינטרוולים לא מזיזה אצלו משהו. בפרק דיברנו על ראשית השיטה בשנות ה-30, התפתחותה ואיך מבצעים אינטרוולים היום לעומת אז
גונדר הייג וארנה אנדררסן כמעט נגעו ב-4 דק׳ למייל. בדרכם לשם יישמו באימוניהם את שיטת הפרטלק, שבה אנו משתמשים עד היום
“הוא דמה לספינקס. מתבודד, רציני, שתקן, בעל משמעת-עצמית בלתי-מתפשרת, ועם אמביציה בוערת – white-hot ambition. הוא היה האתלט בעל הדמיון הרב ביותר, לנפוליאון בונפארט” (
נורמן האריס ורון קלארק, The Lonely Breed)
בפרק הראשון נגענו בשאלה למה בכלל לדבר על ההיסטוריה של אימוני הריצה למרחקים ארוכים, ובפרה היסטוריה – איך הכל התחיל