ממרתוניסטית לברווז אמבטיה, או: מה עושים כשנפצעים
אחרי אי אילו פציעות שהרווחתי בהרבה מאמץ ומעט שכל, הבנתי שלא חייבים לעצור הכל כשמחלימים מפציעה. הכינו את המשקפות
אחרי אי אילו פציעות שהרווחתי בהרבה מאמץ ומעט שכל, הבנתי שלא חייבים לעצור הכל כשמחלימים מפציעה. הכינו את המשקפות
כל רץ מגיע לרגע שבו הוא מבין שגם פציעות הן חלק מהתחביב הזה. והפעם סיפור קורע לב על תאומים וגם 5 עצות זהב איך לטפל בקרע בשריר
בשניה אחת שעצרתי הבחנתי שהחיים שלי נעים על המסלול המהיר וששכחתי לעצור לתדלוק. הרהורים על איזון בחיים
אחרי שנים שבהן סירבתי לרוץ, אלא אם רדף אחרי אריה, נהייתי רצה. בכל אופן, כמעט תמיד כשהשעון מצלצל אני קמה ויוצאת לרוץ. גם ביום של המרתון הראשון קמתי ורצתי. עכשיו מתכוננת למרתון הבא. החיים בנעלי ריצה
דווקא כשהכל היה ממש בסדר החלטתי להתחיל להתאמן קצת יותר ברצינות, אם אפשר לקרוא לזה ככה
אני מכירה הרבה יותר אנשים שלא יכולים לרוץ מאשר כאלה שכן יכולים, ואני ביניהם. מה שמבדיל אותנו מהשאר זו העובדה שזה לא עוצר אותנו
יום וחצי לפני מרוץ מהמדבר לים החלטתי לרוץ 50 ק״מ במקצה האולטרה במקום 25 ק״מ במרוץ השליחים. כך זה נראה מספת הפסיכולוג
מרוץ הנשים עשה גלים ברשת, לא רק אצל נשים שהצטלמו מחויכות, אלא בקרב גברים רצים שזעקו הדרה ומה היה אם. אז הפעם פוסט מיוחד לגברים שאוהבים נשים
אני לא רצה בחופשה, נשבעתי לעצמי שאנוח לגמרי אחרי המרתון והתקופה האחרונה. אבל ברגע האחרון דחפתי נעלי ריצה למזוודה, רק ליתר ביטחון
אמנם יום האישה כבר מאחורינו, אבל חודש מרץ כולו נצבע בוורוד ופרנץ׳ מניקור, אז עדיין לא מאוחר לפוסט פמיניזם שינסח את המניפסט של הנשים הרצות