הנה העניין עם רצים – אנחנו שומעים וקוראים על פציעות, מלווים חברים בהחלמות ארוכות מעל גלי הפייסוש, משתתפים בצער הפסולים במסדר השבורים לפני כל מרתון, מתבאסים מהתחת כשאנחנו חוטפים את הברקס בעצמנו, אבל הפציעה על גופך ובשרך גם הופכת אותך לאחד מהחבר׳ה.
כמו לוחמי קומנדו שמשווים צלקות, רצים יודעים שהם רצים אמיתיים מרגע שהם מתחילים לאסוף לצד המדליות גם פציעות ולממן פיזיוטרפיסט. כלומר, זה לא שאנחנו רוצים להפצע, אבל באיזשהו מקום היכולת להתמודד גם עם הפציעות מחזקת את ההערכה שלך שאמנם הקשר שלך עם קו השפיות קצת מקוטע, אבל זה הספורט שלך פור גוד.
אז נכון שכבר מתחתי ברך פה ברך שם בעבר, ונכון שהיו לי מרוצים קשים, אבל לליגה של הרציניסטיים נכנסתי דווקא באמצע פסטיבל רחוב בריקוד קטן ותמים עם הבת שלי, שבמהלכו שמעתי מן ״טינג״ כזה מכיוון אחורי רגל שמאל שלי, צליל שרק אני יכולתי לשמוע, ובו זמנית גם הרגשתי כאילו פקע לי מיתר של גיטרה בתוך הרגל, או בקיצור – כשנקרע לי שריר התאומים.
אני מדגישה שוב – זה בכלל לא קרה בזמן ריצה. וזה קרע קטן. אבל כואב. עכשיו אני, בהיותי אני, אמרתי לעצמי ״וואלה, יש מצב שברגע זה נקרע לי השריר״ ועניתי לי ״אם זה היה קרע בשריר זה היה כואב ולא היית יכולה ללכת״. ועצמי דווקא ניסתה להתעקש ״נו, אבל זה באמת די כואב, ואת לא יכולה ללכת״, אז כדי להוכיח לעצמי, אני ואנוכי החלטנו ללכת את כל הדרך הביתה ברגל, מה שהתגלה כאפשרי לגמרי, אם דשדוש בצעדי ברווז נחשב להליכה לגמרי.
במשך שבועיים נמשך לו הויכוח ביני לבין עצמי. ועצמי כל הזמן התעקשה שלא אמור לכאוב לנו כל כך הרבה זמן, ואני כמובן עניתי שכואב לנו רק כשאני יושבת הרבה זמן או כשאני קמה מהשינה או כשאני לא בתנועה, כי כשאני רצה דווקא לא כואב בכלל, אחרי 5 ק״מ. ועצמי, שהיא יותר חכמה ממני, חיפשה כמה פעמים בגוגל והקריאה לי כדי שאבין שבדיוק ככה מרגיש קרע קטן בשריר: כשהשריר קר -כואב, כשהוא מתחמם – לא כואב. ׳אז מה הבעיה?׳, עניתי, ׳נשמור עליו חם. נעשה פורסט גאמפ.׳
שבועיים רצתי ככה בשכנוע עמוק שכולה תפוס לי השריר. אבל קרע בשריר הוא גם קצת כמו שאומרים על צירים – כשזה יגיע תדעי שזה זה.
מפה לשם, במשך שבועיים ידעתי שזה זה, אבל בגלל שלא היה נורא הספקתי לעשות שתי ריצות נפח, ריצת טסט סח״ח, אינטרוולים בעליה, פרטלק ומרוץ אחד, שלא יתקרר. קצת כמו בפעם ההיא שידעתי שזו ירידת מים אבל החלטתי שיש לי זמן להתקלח וילדתי לבד באמבטיה. אבל אחרי שליוויתי את מיכל במרוץ טרשת נפוצה ידעתי שזהו, לא עוד, ולמחרת מצאתי את עצמי אצל אריק, הפיזיוטרפיסט, בלי לקבוע תור.
לי ולאריק יש מערכת יחסים מאוד מיוחדת. הוא אף פעם לא זוכר איך קוראים לי ותוך כמה דקות גורם גם לי לשכוח.
אחרי תיאור הכאב, מריחת תירוץ על למה לא הגעתי קודם והסבר למה לא נראה לי שזה קרע, אריק סימן לי להישכב על המיטה, מרח לי את הרגל והסביר לי למה זה כן קרע ולמה בגלל שעברו שבועיים הטיפול יהיה לא פשוט. כלומר, איבחן גם טפשת נפוצה. ובתוך 30 שניות התחננתי לאפידורל.
עכשיו תבינו, אחותכם הנשמה פה עברה 5 לידות בלי אפידורל.
5.
לידות.
בלי אפידורל.
יעני, יודעת לסבול כאב.
אבל כש-4 ס״מ מהאצבע של מישהו נעוצים במעמקי התאומים שלך, כל מה שאת רוצה זה לצרוח ״משה, מה עשית לי?????״, רק שלא היה שום משה בסביבה, והוא גם לא עשה לי את זה, ובכלל חוכמה פנימית לחשה לי שעדיף לרכז מאמצים בלא להתעלף.
אז לא צעקתי, אבל הזעתי כאילו אמצע אוגוסט והמזגן התקלקל, למרות שהיה תחילת יוני והמזגן היה על פול קור. אז ניסיתי להיזכר בנשימות שלמדתי בקורס הכנה ללידה, אבל לא הייתי בקורס הכנה ללידה, כי מה כבר יכול להכין אותך ללידה? שום דבר! ממש כמו ששום דבר לא יכול להכין אותך לרגע שמישהו ילחץ לך על השריר הקרוע.
ואז נגמר הטיפול, ואז השתרר שקט בראש שלי, ואז היה לי ברור למדי שאריק מחכה שאפנה את המיטה למטופל הבא, כי יש לי כישרון פנומנלי לקריאת סיטואציות, וגם כי הוא אמר ״סיימנו, תרגישי טוב, להתראות ביום חמישי״. אבל למרות שיום קודם עוד רצתי, עכשיו לא יכולתי אפילו לקום מהמיטה, אז שאלתי כמה יעלה לשכור את התא לחודש.
״כן, זה כואב״ אריק אמר באמפתיה של מיילדת בסוף משמרת, ולא היה לי נעים להגיד לו שבחדר לידה יותר נעים מאצלו, כי אמנם גם שם את לא יכולה ללכת שבוע אחרי שאת יורדת מהמיטה, אבל לפחות את מקבלת בסוף גם תינוק, גם בלונים, גם שלט על הדלת ׳ברוכה השווה אימוש המהממת׳ וגם לגיטימציה לתקוע שוקולד בלי הכרה, ופה מה? שום בלונים, אם יהיה שלט על הדלת יהיה כתוב עליו ׳אמרנו לך׳ וגם ישר את מבינה שמהשוקולד תצטרכי להתרחק כמו מאש, למה שמה שכתוב לך בתכנית אימונים לשבוע הבא – ממש, אבל ממש, לא הולך לקרות.
עכשיו, כמו שהבטחתי, הנה 5 עצות זהב איך מטפלים בקרע בשריר. אם לא תצליחו לשנן את כל החמש כתבו על היד, זה קריטי.
1. אם שמעתם או הרגשתם ׳טינג׳ ברגל אל תמשיכו לרוץ ואל תחכו שבועיים – גשו מיד לאבחון וטיפול
2. אם שמעתם או הרגשתם ׳טינג׳ ברגל אל תמשיכו לרוץ ואל תחכו שבועיים – גשו מיד לאבחון וטיפול
3. אם שמעתם או הרגשתם ׳טינג׳ ברגל אל תמשיכו לרוץ ואל תחכו שבועיים – גשו מיד לאבחון וטיפול
4. אם שמעתם או הרגשתם ׳טינג׳ ברגל אל תמשיכו לרוץ ואל תחכו שבועיים – גשו מיד לאבחון וטיפול
5. גם אם אתם אני, אם שמעתם או הרגשתם ׳טינג׳ ברגל אל תמשיכו לרוץ ואל תחכו שבועיים – גשו מיד לאבחון וטיפול
רק בריאות נשמות, ואל תשכחו – זה רק ספורט.
אם אהבתם – לייק שווה איזה קילומטר, לפחות. תגובה = אימון אינטרוולים.
אם בא לכם לעקוב אחרי הדרך שלי ואולי לקבל השראה לנוע בכיוון- הירשמו לניוזלטר, זה לוקח שניה ושורף מלא קלוריות.
