פוקוס

שלב ראשון – זרם כתיבה

יש ימים שבהם כל תשומת הלב ממוקדת בדבר אחד, לא רק זו שלנו, אלא של כולם סביבנו.
היום הראשון ללימודים הוא יום כזה. סימבולי.

זיכרו, אנחנו לא אמורים להרוויח שום דבר מהכתיבה הזו כרגע מלבד חיזוק שרירי הכתיבה, אז הרשו לעצמכם לכתוב משוחררים מכל ביקורת עצמית ועכבות.

בהצלחה!

שלב שני – מבט לאחור

קחו רגע להביט הרחק מהכאן והעכשיו. מאיפה מגיעות המילים כשהפוקוס נמצא בנקודה רחוקה כל כך?

שלב שלישי – דברים טובים באים באריזות קטנות

האם אפשר להעביר מסר משמעותי ולא קלישאתי במשפט אחד בלבד?

משוב עצמי

אחרי הכתיבה השוטפת והעצירה למיקוד בכתיבה מתמצתת, קחו רגע למשוב עצמי – הפעם לא מדובר על איכות הכתיבה או טיבה, אלא יותר על התחושה שלכם בכל שלב בכתיבה. איך זה מרגיש לכתוב?

מטרת התרגיל

בחלק הראשון כתבנו מה״כאן ועכשיו״ – מחשבות זמינות, קלות לשלוף, כאלה שלא עברו עיבוד רציני עדיין.
בחלק השני נכנסה הנוסטלגיה לתמונה – זכרונות רחוקים (יותר או פחות), תמונות שמתערבבות עם זכרונות ממשיים, הרבה מאוד רגש ופחות בהירות מילולית, נדרשנו לנסות לתרגם למילים תחושות שאולי לא ידענו להסביר בזמן אמת.
בחלק השלישי נדרשנו לאסוף את עצמנו. למקד. לחדד. לברור את המילים ולהשאיר רק את אלה שאומרות באמת את מה שעל ליבנו או במחשבתנו.

בשינוי הפוקוס באופן הזה אפשר ללמוד על עצמי – מה מניע אותי יותר לכתיבה, האם אני כותב/ת יותר רגש או מחשבה, איפה אני יותר מדוייק/ת, איפה יותר זורם לי.

כשניגש לכתוב טקסט, כל טקסט, נדע מאיפה עדיף לנו להתחבר אליו עם סיפור רקע קצר – משהו בטעם של פעם או אולי מחשבה עכשווית בהירה מאוד?

שווה לנסות מדי פעם לתרגל ולראות מאיפה מגיע זרם הכתיבה שהכי נעים לכם והכי מאפיין את מה שאתם רוצים להעביר בכתיבה. ולפעמים טוב לדעת שאנחנו יכולים גם וגם ולשפר את מה שפחות חזק דווקא.