פרק 2: פאבו נורמי והפינים המעופפים
“הוא דמה לספינקס. מתבודד, רציני, שתקן, בעל משמעת-עצמית בלתי-מתפשרת, ועם אמביציה בוערת – white-hot ambition. הוא היה האתלט בעל הדמיון הרב ביותר, לנפוליאון בונפארט” (
נורמן האריס ורון קלארק, The Lonely Breed)
“הוא דמה לספינקס. מתבודד, רציני, שתקן, בעל משמעת-עצמית בלתי-מתפשרת, ועם אמביציה בוערת – white-hot ambition. הוא היה האתלט בעל הדמיון הרב ביותר, לנפוליאון בונפארט” (
נורמן האריס ורון קלארק, The Lonely Breed)
בפרק הראשון נגענו בשאלה למה בכלל לדבר על ההיסטוריה של אימוני הריצה למרחקים ארוכים, ובפרה היסטוריה – איך הכל התחיל
ליאת אליהו מצאה את הריצה לאחר שהיתה אמא לארבעה ילדים והפכה אותה למקום שהוא רק שלה. עכשיו היא עושה את זה בשביל נשים רבות אחרות
ליז ממשיכה לחייך גם אחרי 175 ק״מ, גם כשכואב, גם כשקשה, פשוט כי היא נורא אוהבת לרוץ. ניצחון? כן, תודה. אבל זה רק בונוס. ראיון מלא חיוכים
נחשון שוחט מוכר כרץ מרתון בעל הישגים מרשימים, אבל יותר מזה הוא הכתובת לכל שאלה על ההיסטוריה של הריצה, תורת האימון והסיפורים שמאחורי האלופים. שאלנו על הכל ובכל זאת נשאר עוד לפעם הבאה
שמרית שולמן היא מהרצות שיותר מעניין לעקוב אחריהן, כי היא מפתיעה כל שנה. חוצמזה, היא ובעלה, אסף, הם מודל לריצה זוגית ונקודת המבט שלה על קהילת הרצים בארץ מרעננת ומעוררת מחשבה
כששכבתי על מיטת הדוקטור בפעם הראשונה ניסיתי לשכנע אותו שזה שום דבר ושאני ממש תיכף חוזרת לרוץ. כשחזרו תוצאות הבדיקות הוא חיפש דרך לבשר לי בעדינות שזה כנראה ייקח עוד כמה חודשים
כל רץ מגיע לרגע שבו הוא מבין שגם פציעות הן חלק מהתחביב הזה. והפעם סיפור קורע לב על תאומים וגם 5 עצות זהב איך לטפל בקרע בשריר
אני מכירה הרבה יותר אנשים שלא יכולים לרוץ מאשר כאלה שכן יכולים, ואני ביניהם. מה שמבדיל אותנו מהשאר זו העובדה שזה לא עוצר אותנו