פרק 2: פאבו נורמי והפינים המעופפים

"הוא דמה לספינקס. מתבודד, רציני, שתקן, בעל משמעת-עצמית בלתי-מתפשרת, ועם אמביציה בוערת - white-hot ambition. הוא היה האתלט בעל הדמיון הרב ביותר, לנפוליאון בונפארט" ( נורמן האריס ורון קלארק, The Lonely Breed)

אם בפרק הקודם דיברנו על כך שללמוד את ההיסטוריה משמעו לדעת שכולנו עלים על עץ, הפרק הזה הוא הגזע של העץ.

נורמי והרצים הפינים מסמלים התחלה של שיטת אימונים לריצה למרחקים ארוכים, אף כי הם עוד רחוקים מתורת האימון שאנו מכירים. ובכל זאת ולפני הכל – הסיפור הוא שמעניין.

מה הופך את פינלנד, חצי סיכה על מפת העולם, למעצמת ריצה למרחקים ארוכים? 
והרבה על פאבו נורמי, מי שנבחר בכתבה חגיגית של מגזין טיים משנת 1996 לגדול הספורטאים האולימפיים בכל הזמנים, שמביא איתו שיעורים גדולים בשקט גדול. 

להאזנה >>

מה בפרק? 

ביסוסה של האומה הפינית כמובילה בענף
ה״סיסו״ – מונח שמסורת הפינית שמתאר מאגר תכונות 
הביוגרפיה  של נורמי – ילדותו כדבר שבנה בסיס כושר
הצצה לסט הכלים ותפישתו המנטאלית 
ההשראות שמהן צמח נורמי – ובהן הנס קולמיינן 
תחילתם של אימונים כל שנתיים
התאמת אימונים לעונות ותחילתה של מחזוריות
עקרון הספציפיות והחידוש שבאימון עם שעון עצר
ההיסטוריה האולימפית של נורמי והפינים
מה אפשר ללמוד משיטת האימון להיום?

פרק 2: פאבו נורמי והפינים המעופפים

רצים לקרוא עוד בבלוג של נחשון:

פאבו נורמי והפינים המעופפים

בונוס:

הפיני המעופף היהודי – אליאס כץ – בן עירו ושותפו של נורמי

ועוד על כץ בכתבתו של איתן דולפן

בפרקים הקודמים:

מבוא+פרה היסטוריה

כל הפרקים:

תגובות