אני תוהה ביני לביני עד כמה אנשים באמת מבינים שהשנה הזו היא השנה שבה נשים בישראל התחילו להוביל את המהפך האמיתי שחיכינו לו שנים.
מהצומת בו אני ניצבת, שמחבר לא מעט ערוצים, אני רואה איך בכל תחום ותחום הקול הנשי בחברה הולך והופך לשחקן ראשי במגרש המשחקים של הגדולים –
לא עוד אפליה מתקנת אלא תיקון מהיסוד, לא עוד אישה כעלה תאנה בעשיריה הפותחת של מפלגה או פאנל מקצועי שמורכב מגברים בלבד, לא עוד אג׳נדה מנוסחת במילים יפות וריקות מתוכן שמטרתה לספר לנו כמה אנחנו חשובות אבל מחוץ למעגל, השנה היא השנה שהנשים התחילו לדרוש ולהטביע דריסת רגל במרכז ההתרחשות.
בפיתחו של מבצע צוק איתן יצאתי למסע מלכת המדבר, ומה שחשבתי שיסתיים בריגוש בן 9 ימים וחיפוש מיידי אחר הריגוש הבא, התברר כשער כניסה לממלכה שלא הכרתי – קהילת נשים עצומה, מגוונת ואותנטית. כזו שמכניסה אותך לתוך מעגל שבו את מגלה, בלי שהתכוונת בכלל, מהי נשיות, מה כוחן של נשים ביחד, ומה ערכו של המגוון העצום שיש לנשים להציע, גם ביחס לרפרטואר הגבר יהמוכר לנו, אבל גם ובעיקר ביחס לעצמן.
רק לפני שבוע חזרתי מאירוע מלכותי שהיה שיא נוסף בהבנה הזו עבורי.
בכנס המחזורים הראשון של מלכת המדבר, בו נכחו 400 נשים, פגשתי את חברותיי הטובות מהמסע שהפכו לאחיות נפש, וגם נשים שלא הכרתי קודם מעולם.
היו שם נשים דומות לי, ונשים שונות בתכלית. היה שם מרבד אנושי נשי שמשקף את דמותנו בחברה – נשואות, גרושות, חד הוריות, לסביות, סטרייטיות, עצמאיות, שכירות, נשים משכילות ונשים עממיות, היו שנהגו בג׳יפים וכאלה שהגיעו בטרנטה, היו נשים דתיות, היו סבתות – וכולן היו כאחת.
בין מרוץ אתגרי והיתולי בבוקר למסיבה מטורפת בערב, ההבדלים הבולטים פינו מקומם לדומה ולמשותף, הבולטים עוד יותר.
ביום וחצי גיליתי שוב כמה עשייה טובה מתאפשרת במפגש בין נשים, כמה רגש נובע שם וכמה טוב יכול לקרות בסביבה כזו, לא סתם נבחר אזור הדרום דווקא השנה כיעד שבו התקיים האירוע הזה – זו היתה עוד הזדמנות לזרוע טוב, לתת ולמשוך עוד קצת את פסטיבל הדרום באדום.
אני מסתכלת עליהן ורואה אותנו, או לפחות איך יכולנו להיות כחברה.
קהילת המלכות עוסקת בעשייה, בנתינה, בפרגון, שמחה ויצירתיות, וגם בטיפוח עצמך והמלכה שבך ללא הרף – שהרי אם את לא תאמיני שאת מלכה בתוכך ומיסודך אף אחד לא ימליך אותך במקומך.
אני רואה את הטוב שקורה כמו קסם בכל אירוע כזה, מלא בנתינה טבעית, זורמת – לקהילת המלכות ולחברה בכלל – עד כמה מתעצמת היכולת לעשות טוב כאשר רצון של אחת חובר לזה של אחרת, ולא יכולה שלא להסיק מכך שבכל מקום בו מתקבלות החלטות הרות גורל ובכל צומת הכרעה שבהם יישבו יותר נשים כך ייטב לכולנו.
כן, כבר אמרו לנו הכל על ההבדל בין גברים לנשים כדי שנאמין שמוטב לנו בלעדינו. הסבירו באלף דרכים, ובעיקר ללא מילים, שאין לנשים תפקיד שווה במקומות בהם מוכרעים עתידנו והיומיום שלנו ושל ילדינו, אבל אם יש דבר שאת מבינה כשאת הופכת למלכה זה שאין אישה שאינה מלכה, ואין יותר מצב שיגידו לנו במה עלינו להסתפק ועל מי כדאי שנסמוך.
תקשיבו טוב אחיות, אנחנו לא צריכות את יום האישה כדי לדעת שכל אחת מאיתנו תמיד, ומכל בחינה– מלכה, אבל עכשיו הזמן ללכת ולקטוף את זה, עדיף ביחד, ויפה שעה אחת קודם!
צילומים: מתוך דף הפייסבוק של מלכת המדבר
