מלווה בריבית

סובב עמק שוב בפתח ואני נשבעתי שלא אשתתף במרוץ מעל 21 ק״מ ב-2018. אז תרגעו, אני לא משתתפת בו – אני מלווה

הכל התחיל בזה שמיכאל הציע שאבוא להכיר את המשוגעים מקרוב ולכתוב על האולטראיסטים מהאוהל הסגור של רצי ה- 166, ככה שאוכל לצחוק עליהם, אבל שלפחות אדע למה.

אבל מיכאל, כמו שהספקתי להכיר במעט שהספקתי להכיר, הוא בחור נכלולי, וכך שניה אחרי שהבטחתי שבזמן שאאסוף חומרים לכתיבה אכין לו את המנה חמה הכי טובה שיצא לו לטעום, הוא כבר דיבר על הכנת נושאי שיחה.

רגע, כמה שיחה כבר אפשר להספיק כשאולטראיסט מגיע לאוהל מהקפה של 33 ק״מ וממהר להקפה ההבאה? אהלן אהלן, איך היה, קח מנה חמה, איזה יופי ירדת עוד 2 קילו, דרך צלחה ואחכה לך כאן בעוד ארבע שעות עם מנת מונוסודיום גלוטמט לנשמה. איזו שיחה אפשר לנהל חוץ מזה?

הנה הטעות. בזמן שאני חיפשתי מתכונים לשדרוג מנה חמה, מיכאל שיבץ אותי לליווי בהקפה מספר 3, ולמרות שעד לפני חודשיים רצתי רק 10 ק״מ וגם זה עם גלגלי עזר, בדרכו הנעימה אך הסובייטית מיכאל גרם לי לחשוב שלא רק שזה ממש אפשרי, אלא שזה גם ממש יעזור לו. ואני, שמכירה את מלכודת הדבש הזו כי בהר איתן ראיתי אותו מפתה את התמימים שברצי אף אחד לא יבוא 3 לסינגל במקום לשביל הלבן הנוח, הלכתי שבי אחריו ואמרתי שיאללה, יהיה בסדר, גם ככה אני כבר מסמנת באופק מרתון סודי, אז נעשה את זה על הדרך.

אבל אל תתבלבלו, אני לא ילדה עם קוקיות נשמות. נכון שמיכאל חזק מאוד וברור שקצת נלחצתי ושהקצב שלו טיפה מאיים, אבל גם לי יש את החוזקות שלי. למשל- מה הופך מלווה טובה למלווה מצויינת? נכון! היכולת שלה לזהות מראש נקודות חולשה אצל האולטראיסט – (למשל: מתי הוא ייחלש, מתי יגיעו רגעי משבר, מתי תצטבר עייפות שיא ותתפתח שחיקה בקצב, וכו׳)- ולנצל אותן.

אמנם היה לי קצת לא נעים להטריד את מיכאל בחששות שלי, אבל לא נעים מת מזמן, אז במשך שבועות אכלתי לו את הראש מרוב חשש. ׳כמה מהר אמרת?׳ ו׳בטוח שאפשר לקצר אם אתקשה?׳ ו׳רגע, בעצם אני לא מאומנת לריצה בשעות החום, אפשר להחליף להקפה שתהיה בה כבר חצי מת וגם שיהיה חושך?׳, הכל עשיתי חוץ מלבקש ממנו שאולי יבוא ללוות אותי ב-33 שאני מלווה אותו.

בינתיים, מאחורי הקלעים, טחנתי עליות בשטח, שאלתי כל מי שרק אפשר על המסלול, האתגרים, העליות, העליות, העליות, וגם על צוותי פינוי. בסתר ליבי, וגם באופן גלוי ומוצהר, קיוויתי שתתעורר במיכאל ההבנה שתגרום לפיטורי לאלתר, אבל עד לשלב זה טרם הגיע המכתב, כך שהתחלתי ללקט נושאי שיחה. כבר חשבתי על מדד הדאו ג׳ונס, תמורות שחלו בקהילת העגורים בארץ בשנים 1967-1970, ברקזיט – בעד או נגד ואיזה נעליים מומלצות לריצת אולטרה 33 ק״מ.

לתשומת לב האולטראיסט ספיבק: עוד יש מספיק זמן להודעה של שבועיים מראש. או שאלוהים יהיה איתנו

אם אהבתם – לייק שווה איזה קילומטר, לפחות. תגובה = אימון אינטרוולים.
אם בא לכם לעקוב אחרי הדרך שלי ואולי לקבל השראה לנוע בכיוון- הירשמו לניוזלטר, זה לוקח שניה ושורף מלא קלוריות.

תגיות

תגובות