בכניסה למפעל הציפיות צנחו – לא מרכז מבקרים, לא שואו, לא כלום. ובכן, זה כנראה משום שציפיות נועדו לכריות, ומפעל גלידה נועד לייצור גלידה ולא למבקרים, מה שמסביר לנו עוד יותר עד כמה מיוחד הביקור שהוזמנו אליו כדי לשמוע איך נולדת גלידה.
עבודה, רבוטה
כאשר עלו הדוברים לספר לנו בזה אחר זה על חלקם ביצירה נפתחה תחרות למי יש עבודה טובה יותר: לדני רוז׳נסקי- מנהל הפיתוח של גלידת שטראוס, לקרין גורן- שהסוכר לרגליה כחול אשר על שפת הים, או לאילן, שמפקד על פס הייצור והופך את החלומות למציאות.
שתקתי, לא היה לי לב לומר להם שהעבודה הכי טובה היא שלי, שזוכה להביא את הילדה שלי לממלכת הגלידה ומתקשרת לעדכן את הארבע האחרות שיתכוננו כי ביום ראשון מגיעים הטעמים לשוק ואלינו ואנחנו, מה לעשות, נצטרך לטעום את כולם.
הטעמים החדשים שהושקו בסדרת קרמיסימו נוצרו בהשראת מתכוני קינוחים ידועים ואהובים של קרין גורן עצמה, וכוכבי העונה הזו הם עוגת גבינה ולוטוס, בראוניז בלונדיז ואלפחורס שוקולד לבן.
איזה הכי אהבנו? עוד קצת סבלנות.
במפעל לא יכולנו שלא להתפעל מפריחת המגנום טרם הבשלתו במקפיא, וגם מבית הקברות למגנומים לא מושלמים, מפריכות הגביע ונימוחות הקורנטו טרם הקפאתו ומהמלך הבלתי מעורער של הארטיקים – ארטיק מסטיק, שאילן קטף עבורנו הישר מהפס הנע, וכן – כאן נולדת גם הגלידה של קרין.
משלוש יוצא אחד
אז איזה טעם הכי אהבנו? רק עוד שניה אחת וחזרנו.
נכון שלשם טעימת גלידה התכנסנו, אבל אי אפשר להתעלם מהופעת האורח שכמעט גנבה את ההצגה של קרמבו קיץ, שחזר לפס הייצור מחוץ לעונה במיוחד לרגל חגיגות ה-70 לישראל.
אם בכל יום רגיל אני יכולה לאכול קרמבו בכל שעה שאתבקש, את אלה שיצאו ממש עכשיו טריים מהמפעל אפשר לאכול בזוגות או ברביעיות בקלות. מהרו למצוא אותם על המדפים לפני שיאזלו.
אז איזה טעם מנצח?
אני אתן לתמונות לדבר בעד עצמן. שימו לב לניצוץ בעיניים של הבנות שהוזמנו לטעימות, ואל תגידו שלא אמרתי למי יש את העבודה הכי טובה בעולם.
ועכשיו תהנו, אני הולכת לרוץ עם הילדות כדי לאזן קצת את ה- sugar rush.