חלק מהעניין בלהיות אמא עצמאית שעובדת מהבית, זה שכולם מסביב חושבים שזה פשוט נפלא שאת זמינה כל כך לילדים, ונמצאת שם כדי להגיש להם את ארוחת הצהריים – חמה ובריאה מדי יום, או לקחת מבית הספר כשהם מרגישים לא טוב, ושאר פנטזיות.
זה אולי נכון, אבל לא בהכרח נפלא.
טוב, אולי נפלא, אבל לא פשוט.
טוב, וגם לא לגמרי נכון.
למי יש זמן לבשל, ועוד בריא, כל יום? ומי יכול לנחש בכמה אחוזים מעלה נוכחותנו את כמות ה״לא״ וה ״די״ שהילדים שומעים? והשעות שאנחנו כן עובדות כשהם איתנו? והלילות שאנחנו משלימות עבודה, כי כבר התבאסנו לעבוד כשהם צופים בטלוויזיה?
עבודה מהבית לא ממש מקלה על ניהול אורח חיים בריא.
ואם כבר תלונות, עוד נקודה אחת לרעתנו – אין כזה דבר ״לבוא אל אמא לעבודה״. אין את הריגוש הזה. אבל למזלי אני לא רק עובדת מהבית, אני גם בלוגרית מהבית.
השבוע ׳סלונה׳ הזמינה אותנו למבחן טעימות שוקו תנובה פלוס סדנת בישול לילדים.
העמסתי שתי בנות במושב האחורי ונסענו.
סיכום העיקרים: תענוג צרוף!
ילדותי השנייה
כששאלתי מתי האמהות טועמות שוקו, כוונו אליי כמה פרצופים תמהים ״את רוצה שוקו?!״
כן. אחרי הקפה. ועדיף בשקית.
זה מסוג הדברים שמחזירים אותי לגיל של הבנות – כמו סוכריה על מקל או תחרות נדנדות – מסיר מחסומי ילדים–מבוגרים, ומאפשר לי להניח את המושכות ופשוט ליהנות איתן.
לא קיבלתי שוקו. אבל נכנסנו לבשל.
קשה לתאר כמה פשוט להסב לילדים אושר והנאה. קשה עוד יותר לתאר במילים כמה שאושר של ילדים מסב אושר לאמהות שלהם…
לפעמים אני מסתבכת במחשבה איך לבלות איתן זמן איכות, ותמיד התשובה נמצאת מתחת לאף ודורשת אמצעים פשוטים ביותר. לראיה– רק לבשנו את הסינרים, ורף ההתרגשות כבר עלה.
מותר להתלכלך, להכניס ידיים לקערה וללקק את הבלילה לפני האפייה –
הפכנו כולנו לילדים של פיטר פן, מתנהלים בעולם מקביל, לפי חוקים אחרים.
מי יכל לנחש כשסיימנו אם עוד אור בחוץ או שכבר ירד החושך?
עוגת שוקולד בריאה? מאפין בטטה ומייפל? חלק אהבו וחלק לא.
ללוש פירות יבשים קצוצים מעורבבים בטחינה ודבש לכדי כדורי–לא שוקולד?
תנו לי! והכי טוב בצוות!
אני נהניתי בטירוף מהזמן עם הבנות שלי ומהאווירה המשוחררת, הן נהנו מהחופש ומהביחדנס, ורק שרירי החיוך קצת נתפסו לנו.
ועוד בונוס בשבילי, גילוי שאספתי לדרך – יותר קל לשווק לילדים אוכל בריא כשמכינים אותו ביחד, כי אז זה כבר לא סתם אוכל בריא, זה אוכל כיף.
אה! וכמובן שבסוף כולנו קיבלנו שוקו בשקית.
המצפן הפנימי
כשהגענו הביתה התיישבתי לעלעל בתמונות שצילמנו.
התרגשתי.
לא אמרתי ׳לא׳ (כמעט בכלל) אמרתי הרבה ׳כן׳, קיבלתי המון חיבוקים, והבנות שלי היו גאות באמא הבלוגרית שלהן ובאירוע הבכורה שלהן בקהילת הבלוגריות שלנו.
נשמרו לי שם כמה פריימים, קצת מטושטשים, אבל ממוקדים בעיניים נוצצות משמחה והנאה.
אז הנחתי אצבע על הכפתור שפותח את המשרד שבכף ידי תמיד, פתחתי את אפליקציית הפתקיות וכתבתי לעצמי תזכורת על מה שאני יודעת מבפנים, אבל לא תמיד זוכרת לזכור:
נורא קל לייצר בילוי משפחתי בריא.
לא צריך תכנון מראש ולא קניות.
צריך רק לפנות זמן ותשומת לב.
משם כבר לא חשוב מה נעשה ביחד.
אני לא הכתובת למנות בריאות. תשאלו את רותם ליברזון, או כל בלוגרית אוכל, שיעשו את זה טוב ממני גם ביד קשורה מאחורי הגב.
במקום זה ניסיתי להרכיב מהחוויה מתכון לחיים קצת יותר בריאים, לאמהות שעובדות מהבית, ובכלל:
1. תשארו בדיוק כמו שאתן.
בהדרגה:
2.נסו להפחית:
קצת מלח
קצת סוכר
קצת ציפיות
קצת ׳לא׳
קצת רגשות אשם
קצת ייסורי מצפון
קצת ׳מה יגידו׳
קצת סמארטפון / פייסבוק / שיחות עבודה מהבית / קבוצות וואטסאפ
3. נסו להוסיף:
קצת סבלנות
20% זמן פנוי לילדים
מעט פשטות
קורט שטות
כמה שלוקח ׳ננקה אחר כך׳
ככה וככה ׳לא נורא שנשפך׳
לפי הצורך ׳כן׳
קמצוץ סלחנות
בנדיבות – התפעלות
1 חלום אישי
ולהתחיל לכתוב בלוג
* המתכון יצליח גם אם אין את כל המרכיבים
** אפשר להחליף ולגוון במרכיבים, לפי הטעם והיכולת.
*** אפשר להכין מראש ולהקפיא בreminder notes, לימים שאין זמן להכין. הפשרה קלה – ויוצא כמו טרי!
_________________________________________________________________________________________________
למידע נוסף אודות הפחתת סוכר ומלח לחצו לתוכנית המצפן התזונתי של תנובה http://mazpen.tnuva.co.il/
