בואו נדבר רגע על דעות קדומות. אנחנו, אנשי הבועה, אלה שחיים במרכז, הנאורים, הליברלים, אלה שמדברים יפה יפה על שלום ודו קיום ושוויון לכל, כמה אנחנו באמת יודעים לעמוד מאחורי המילים שלנו?
הרי כשהעיר מתמלאת בשכנינו מטירה וטייבה וקלאנסווה, כשאת עמדות הרוקחים והקופאים מאיישים צעירים ערבים ישראלים, פתאום נפתחת עין חשדנית לוודא שהכל בסדר, פתאום זה ״הם״ שמשתלטים על כל העבודות, ועוד מיני פזילות שמטילות בספק את תפישת העולם שאנחנו מתיימרים לייצג.
איפה ראיתי את זה הכי בולט? כשהגעתי לרמלה.
זה התחיל במחשבות שהתרוצצו בראשי אם להצטרף בכלל, הרי לרמלה יש תדמית לא מי יודע כמה, והמשיך בהערות שזרקו לי לגבי העיר ואופיה. דווקא בגלל זה נסעתי. ועכשיו בחול המועד סוכות, כשמתקיים פסטיבל רמלה עיר עולם 2, ממש כדאי גם לכם להגיע ולהכיר.
רמלה עיר טעמים
ובכן, רמלה היא העיר שמאירה את כל מה שאנחנו מאמינים בו באור מציאותי. היא שוטפת את כל התפיסה הפנטסטית שלנו ומציגה מציאות חיה ובועטת של דו קיום אפשרי, רב תרבותי ועשיר.
זה התחיל בביקור במוזיאון. שם למדנו שמקור השם רמלה בערבית ומשמעו ״עיר החולות״.
ממוזיאון רמלה המשכנו ישירות לשוק, מהאיכותיים והמדוברים בארץ, שבעוונותי לא ביקרתי בו קודם. בשוק תשמעו עברית בשלל מבטאים שמאפיינים את רמלה לצד ערבית קולחת, וכל אלה נמזגות באווירה השמחה והצבעונית של השוק באופן הטבעי ביותר.
בין קהילות העיר תמצאו יוצאי אתיופיה, דרום אמריקה, מדינות ברה״מ, בולגריה, הודו, בוכרה ועוד ועוד – דוברי העיר טוענים שחיים בה תושבים ממעל 90 מדינות! עובדה שהעניקה לפסטיבל את שמו.
סנדוויץ׳ טוניסאי
נופים רמלאים
רמלה בכלל והשוק בפרט, הם מרכז עשיר של אוכל רחוב מגוון, טרי וטעים. מומלץ להגיע רעבים ולחלוק מנות כדי להספיק לטעום כמה שיותר.
משם המשכנו למגדל הלבן, מבנה יפהפה, ספק צריח ספק מבנה צבאי, שממנו תצפית מרעננת על כל העיר ועל גוש דן ושבימי הפסטיבל יתקיימו למרגלותיו הופעות נהדרות לקהל הרחב.
עוד תמצאו בין אתרי העיר את בריכת הקשתות, שבה צולמה הסצינה המפורסמת בסרט חסמב״ה ותוכלו ליהנות משיט בסירות עץ גמו של פעם.
מערת הקשתות. חסמב״ה חסמב״ה חסמב״ה
הצריח הלבן בתוך קולאז׳ רמלאי (מתוך אתר הפסטיבל)
צבעונית וססגונית
עוד טעמים שיודעת רמלה להציע למבקרי הפסטיבל הם אירועי תרבות, ביניהם להקות מחול של צעירי העיר, תיאטרון ועוד.
אנחנו צפינו במופע מקוצר של להקת רעש המקסימה. שלוש נערות שהציגו בפנינו שלושה קטעי ריקוד מרשימים וסיפרו שמגיל צעיר מאוד בהן רוקדות בעיר.
בפסטיבל עצמו יופיעו להקות וגם מופעים מוכרים שילדים אוהבים במיוחד.
כדאי להציץ בתכניית הפסטיבל.
ואם במוזיקה עסקינן, המרגש שבמפגשים היה במועדון היום בית ציונה בעיר ושמעליו בית הכנסת הבוכרי.
שם קיבלו את פנינו במוזיקה, תלבושות מסורתיות והתרגשות גדולה בכירות הקהילה הבוכרית בעיר.
בסיום הסיור ביקרנו במתנ״ס טבג׳ה, המתנ״ב של הקהילה האתיופית שמציג את סיפורה של הקהילה ונותן שירותים ומענה לכל תושבי האזור.
ברכה שאירחה אותנו במתנ״ס סיפרה על דרכה ארצה ועל הצורך לשמר את מסורות הקהילה, החל מטקס הקפה האתיופי ועד למוזיקה ולסיפורי המסע שעוברים מדור לדור, וכן סיפרה על הפיכתו של המתנס משנה לשנה למוקד מאחד בין קהילות העיר, ללא הבדל צבע, שייכות ודת.
גם לקהילה האתיופית ייוחד מתחם שלם בפסטיבל, ויש הרבה מה לראות, לשמוע ולטעום בו.
זה גם המקום לצאת בקריאה נרגשת לקברניטי העיר. רָמְלֶה, רָמְלַה, הרי שניהם בערבית במילא, שחררו את הניסיון לשנות את פני העיר דרך ״עיברות״ השם ולכו בכל הכח על היותה של העיר מה שהיא, ויש מספיק במה להתגאות. עיר עולם, עיר קהילות, מודל לדו קיום ובכלל לקיום שבא בטוב.
