כבר שבעה חודשים שאני מסתובבת בארץ עם הצלמת קרן דניאלי ומצלמת נשים מניקות בציבור. זה התחיל בצילום חד פעמי שנועד לחזק מניקות שקיבלו הערות מביישות, ובגלל שזה יצא כל כך מוצלח רתמנו את עצמנו לקמפיין שנתי שנקרא ״למען החופש להניק״ ושהבטחנו שיסתיים בצילום הנקה המוני.
למה? כדי להראות שזה לגיטמי, אסתטי ובעיקר לא עניינו של אף אחד.
אנחנו לא מטיפות להנקה, לא חושבות שמי שמאכילה בתמ״ל היא אמא פחות טובה, לא מתנגדות לסינר הנקה או לשאיבת חלב ולא חושבות שצריך לשבת טופ-לס בבתי קפה. אנחנו מקדמות את נושא החופש של כל אמא לגדל ולהאכיל את התינוק שלה כטוב בעיניה, ומשום מה, העיקרון הפשוט הזה יוצר המון בעיות במרחב הציבורי.
להוציא את השד מהבקבוק
שמענו כבר את כל הטיעונים – זה מביך, זה דוחה, אתן סתם רוצות תשומי, אתם דור מקולקל, ומה אם גבר היה שולף את הביצים שלו באמצע בית קפה, זה היה לך נעים? ומה אם יושב מולך אדם דתי, ואתן מביכות נערים מתבגרים, ויש כמובן את חסידי אומות העולם – ״זה לא בשבילי, זה בשבילך אני אומרת, זה פשוט רגע אינטימי״.
CUT THE BULLSHIT ! אפשר להבין את המבוכה, בעיקר משום שמראה הנקה בציבור לא מספיק שכיח, אבל לא את התירוצים שמחפים על חוסר ההבנה החברתי שמי שבאמת נמצא במרכז בהנקה זה תינוק, ולא אמא נימפומנית.
המקטרגים לא מעלים על דעתם שאף אישה לא מעוניינת לחשוף עצמה בפומבי, או כמה הבחירה להניק היא מחייבת ומלווה בתחושה פנימית שככה נכון לגדל את הילדה שלי, כך שאם את באמצע תור לקופה והתינוק הרעב צורח אין לך ממש ברירה אלא להניק.
וכדאי לציין שמרבית הביקורת מגיעה דווקא מנשים, ואפילו כאלה שהניקו בעצמן. ״הנקתי 4 ילדים ומעולם לא הנקתי בפומבי״ או ״מה הבעיה עם כיסוי? למה צריך תמיד דווקא?״ וגם ״מסכן בעלך, בעלי לא היה מסכים שאניק ליד חבר שלו״ , וזה נראה להן כל כך צודק מכיוון שאם כך טוב ונכון לזו אז בוודאי גם עבורי. אבל מה אם הייתה אומרת שטוב לה להאכיל בתחליף חלב ולא להניק כלל? גם אז הטיעון של מה שטוב לאחת טוב לאחרת תופס?
כל הטיעונים והמבוכה המדוברת הם בעיקר ראי מול פניה של חברה פוריטנית, חסרת סבלנות וסובלנות.
Good cup, Bad cup
תסלחו לי על משחק המילים בכותרת, אבל אנחנו חיים בעולם צבוע, והבעיה היא לא רק בארץ. הרחובות סביבנו נוטפים סקסיזם, הספורט הלאומי הוא החפצת נשים, והבון טון הוא ׳ציצי מוכר׳. זה מתחיל בשלטי חוצות ופרסומות טלוויזיה שמציגים את גוף האישה לראווה בלי כל קשר למהות המוצר ונגמר באלפים שהרשו לעצמם לצפות בסרטונים של האונס באלנבי 40, סתם כי התגלגלו לידיהם.
אין שום דבר שמביך אתכם בדוגמנית כמעט ערומה שמפרסמת מוצר או סתם מוכרת את גיליון החודש של מגזיני גברים ונשים כאחד. אין לכם שום בעיה עם בגדי הים שבקושי מכסים משהו שנשים לובשות בים, להיפך- אלה גוררות קריאות ושיחות סגורות על מה הייתם עושים להיא, ואיזו כוסית זאת.
הבעיה היחידה עם הנקה בציבור היא שזה ציצי שלא מוכר שום דבר ודווקא לא בא לגרות או לספק גברים. הבעיה של החברה עם הפלח המאוד קטן של השד הנחשף בהנקה (אם בכלל) היא שהטמיעו בנו כל כך עמוק את התפיסה שגוף האישה הוא אובייקט מיני ותו לא, שכשהוא משמש למטרה הכי טבעית לשמה הוא נועד, החזה שלנו מקפיץ לכם את הפיוז.
ההתנגדות להנקה בציבור היא חלק ממשטור נשים והניסיון לשלוט בהן דרך גופן ודרך השפלה וביקורת חברתית, לעודד הבאת ילדים ואז לקרקע אותן לבית, ואם אתם כל כך נחרצים בנושא כדאי שלפחות תדעו שזה מה שזה.
גבירותיי ורבותיי, תסתכלו במראה ותתחילו לחשוב מה באמת הבעיה שלכם, אבל מה שזו לא תהיה – אל תהפכו אותה לבעיה שלנו.
נחמה קטנה – בעולם יש לא מעט בתי עסק שמתחילים להבין את הבעיה ומסמנים עצמם במדבקות כמו תו תקן ״ידידותי למניקות״, בקרוב אצלנו.
ב-18/3 בשעה 09:00 יתקיים בכיכר רבין אירוע מיוחד לנשים מניקות, וגם לכאלה שאינן מניקות ומניקים אך רוצים לתמוך בחופש להניק בציבור. בשיא האירוע צילום הנקה המוני ראשון מסוגו בארץ. נפגש שם.
