אין דבר יותר מאכזב מלהתאכזב ממשהו שחשבת שהוא באמת מבטיח. אבל התאכזבתי.
בסך הכל רציתי להאמין שאיכשהו, בארצנו הלא כל כך מתוקנת, יכול סופסוף כל אדם להתחתן את חתונת חלומותיו באופן ההולם את דרך חייו, למשל במקרה שלי: בלי נצנצים, מבלי שידברו אלי בארמית, מבלי להעביר את הבעלות עלי לגבר שאיתי ומבלי שאצטרך לעשות צ’ק אאוט ברבנות אם וכאשר (שלא נדע, טפו טפו, חמסה).
מה הבעיה שלך?
אני יודעת שהרוב המכריע של הזוגות נוטים ללכת עם הטקס הנורמטיבי, לרבות הדיג’יי והבופה של הקייטרינג, מעלימים עין ממידת אי הרלוונטיות שלו לחייהם ותפיסותיהם, שמחים בקבלת פנים, מתרגשים בחופה ושיכורים במסיבה, ומי שצריך אפילו מקבל בהכנעה את טקס הגירושין היהודי שאין מנוס ממנו (Been there, done that, אגב- פחות נורא ממה שהבטיחו לי, ולמען האמת גם פחות זוועתי משטר הכתובה שבו הועברתי מאבא שלי לבעלי לשעבר והפכתי אוטומטית ליד 2) אבל מה לעשות שלא כולנו מוכנים ללכת עם “מה שיש”?!
ומה לעשות שאני נמנית על אלה שלא עושים הכל כמו כולם?! 
אז חיפשתי וחיפשתי ומצאתי את עמותת משפחה חדשה, שטוענת שהיא מובילה מרי אזרחי, או כפי היא מכנה זאת “MARRY אזרחי”, ותקוותיי כבר גאו לנוכח המידע המופיע באתר האינטרנט שלהם – תעודת זוגיות, הסכם ממון, עם
או בלי טקס, פתרון אזרחי לנישואין בישראל, ואפילו הבטחה לחד מיניים שבינינו, מודה שזה עדיין נשמע לי כאילו מישהו מצא את הגביע הקדוש, אבל זהו, שלא דובים ולא יער.
בפגישה ארוכה מדי עם עורך דין שמדבר הרבה מדי,
הוסבר לנו שבעצם אין בארץ דבר כזה “נישואין אזרחיים”,
שכן נישואין הם מושג דתי בלבד בתפיסת מדינתנו הנאורה, וההסדר שהם מציעים הוא בעצם תעודה של ידועים בציבור
ש”חוסכת את הניירת” שיש להציג בכל פעם שזוג כזה מבקש לעצמו את זכויותיו הלגיטימיות (אקט שעדיין לא מאפשר שינוי המעמד האישי בתעודת הזהות כזוג נשוי) – להבנתי המעבר מנייר לפלסטיק עוד לא יצר אף מהפכה חברתית ממשית בעולם, ושירות משפטי זה יכול כל זוג לקבל בכל משרד עורכי דין אחר שאליו יבחר לגשת, לחתום על תצהיר בנוכחות עו”ד,
לקבל את חתימתו שלו, לשלם כמה מאות שקלים ולצאת משם לדרכו. משפחה ירוקה אולי, אבל לא חדשה.
עוד אני חוככת בדעתי מהם בדיוק היתרונות היחסיים שמציע לי משרד העמותה והנה שולף העו”ד את הקלף המנצח – הסכם מסודר, שיסיר את הלוט מעל ערפל יחסיכם ושיארגן את הבעלות על רכוש, הסכם על דרך גידול ילדינו שטרם נולדו, זכויותינו על רכושו של שותפנו ועל קבלת החלטות בשמו במידה וזה מחליט להכות שורש ולהפוך לצמח, וגם כמובן – סידורי הפרידה שלנו . (שאגב, ושלא יהיו
טעויות, בשל היות שנינו יהודים בכל מקרה יגיעו לגט ברבנות), וכל זאת בכמה פגישות ובעלות לא סמלית מן הסתם.
דא ליברמן
מסתבר שאין גביעים קדושים ממש כשם שאין פרות קדושות (או שיש אבל פשוט אין בעיה לשחוט אותן ) ואפילו הצורך האמיתי והבוער למצוא פתרון למיסוד זוגיות באופן חילוני מוחלט ולהבאתה למעמד שווה ערך וזהה לזוגיות החתומה בהסכם דתי, במדינה דתית מדי, הפך כאן, תחת ידיהם של חבורת עורכי דין המתמחים בדיני משפחה, למסחטה ולמקפצה שיווקית בחסות המחאה החברתית. רומנטי לא?!
בקיצור באתי לומר I DO בשש עיניים, ויצאתי כועסת, כי הבנתי שאני לא מסתפקת במה שיש, ולא מוכנה לתת יד להתחבאות מאחורי ביטויים שלא מחזיקים מים במשרדי הממשלה, ולא מוכנה לקבע בכך עוד יותר את הסטטוס קוו, מתוך תקווה שבקרוב יבוא מישהו עם אומץ באמת ויהפוך את הדוסים וינער להם אותו מהכיסים, ובכך ייתן לנו אפשרות אמיתית לחיות חיים של חופש ובחירה – איש איש או איש ואישה בדרכם, ממש בתוך גבולות ארצנו.
אלא שעד אז, למרבה הפרדוקס, הבנתי שאם אנחנו רוצים שמישהו יידאג לנו כאן לשוויון זכויות אדם ובני זוג, צריך לשים בקלפי “ליברמן” שייקח את ברית הזוגיות צעד קדימה, שזה רק סימן עד כמה באמת צריך למהר ולמצוא את האדם השפוי שיכול לעשות משהו עם זה.
תגובת ארגון משפחה חדשה
בניגוד להרגלי, ומתוך הבנה כי הארגון אכן מנסה בדרכו לעשות משהו בשטח, ומשום שלכל הפחות הוא מספק פתרון משביע רצון בצורת מעמד משפטי מוכר לזוגות חד-מיניים או פסולי חיתון רבים וגם אחרים, ובעיקר כי בסופו של דבר הם פשוט היו נחמדים, אני מביאה כאן את תגובתו הרשמית של הארגון:
“ראשית, נראה שעם חלק נכבד מהטענות שמעלה מורן מישל בפוסט שלה “אין משפחה חדשה” אנחנו עשויים להסכים.
ישראל אכן אינה מדינה כל כך מתוקנת והפיתרון שארגון משפחה חדשה מציע אינו מושלם. אבל, לנוכח המצב הבעייתי ביותר במדינת ישראל, הפיתרון שמציע הארגון הוא פיתרון טוב מאוד לזוגות רבים (את תעודת הזוגיות מחזיקים יותר מ17 אלף איש) ולמעשה הפיתרון האזרחי היחיד בישראל למיסוד זוגיות ללא צורך לעבור ברבנות.
כן, בניגוד למה שמישל כותבת, תעודת הזוגיות של משפחה חדשה היא פיתרון עוקף רבנות במובן מלא – הרבנות אינה מכירה בתעודה הזו והארגון אינו מעוניין שהממסד הרבני יכיר בה. כך אנו מצליחים לתפוס שתי ציפורים במכה אחת: הפונים אלינו, שאינם רוצים לבוא במגע עם הרבנות, אינם נאלצים לעשות זאת לא בכניסה למיסוד הקשר ולא ביציאה ממנו וממילא הרבנות אינה באה במגע עם המחזיקים בתעודת הזוגיות כיוון שאינה מכירה בה כלל. אז מי כן מכיר בתעודה ? הגופים האזרחיים במדינה: עיריות, מס הכנסה, ביטוח לאומי ועוד.”
עד כאן תגובת הארגון- אמנם אני לא מסכימה עם כל הפרטים המובאים בה ובדרך ניסוחה -אך מכאן זה כבר לכם לבדוק ולהחליט אם זה מה שחיפשתם – כאמור, אני מאמינה שכל אחד זכאי לבחור את דרכו על פי טעמו ודרישותיו.
ולסיכום עוד מילה משלי – אם היתה אי הבנה ולו הקטנה ביותר בקריאה שבין השורות – ליברמן לא באמת הולך לעזור לנו, ולי בכל אופן אין כל כוונה להצביע לו, אפילו אילו היתה ברית הזוגיות מכילה איזשהו רבב של תוכן חדש.
אז פשוט שיקום מישהו ראוי ויעשה שינוי אמיתי כבר, כי יש כאן יותר מדי אנשים שזה חשוב עבורם ומעט מדי אנשים שעושים עם זה משהו במקום בו מתקבלות החלטות.
נ.ב
בינתיים, מחוסר עניין לציבור בתחום ה’נישואין אחרת’, הנה בלוג של בעלי לשעבר שלפחות מציע אפשרות לגירושין אחרת
