לכבוד כניסתי לחודש שמיני, לתיקון החופשה הקודמת ולניצול הרגע האחרון שבו עוד יש את מה שנקרא “שנינו” , יצאנו לסופ”ש LUXURY, ולמרות שאני בדרך כלל נמנעת מהמלצות כאן, הפעם אני לא יכולה שלא, ואם מישהו נוסף ייהנה מההמלצה אז אני אפילו מנצלת את האפשרות להפוך את ה’בזבוז’ לעוד יותר נוח…
אולי די עם המירוץ לטבעת? אולי לפחות תעצרו לרגע ותחשבו למה בכלל אתן רצות והאם לשם אתן רוצות להגיע? אולי כשתפסיקו לרוץ תוכלו למצוא?
ומה? באמת יהיה כל כך רע אם פשוט תמצאי מישהו שיהיה לך טוב איתו ותחיי לצידו את כל החיים בלי טבעת ובלי שטר מכר מהרב??
לפעמים תחושת ההחמצה על כל מה שאין מרגישה כל כך חזק שאני כמעט שוכחת להודות על מה שיש.
לעתים נדירות ויקרות יותר דווקא תחושת התודה על מה שאין כל כך גדולה שכל דבר שיש בחיי גדל לאורה ומזכיר עד כמה יקר ערך הוא.