עמותת צימאון

אני לא יודעת אפילו איך אתחיל לכתוב את הפוסט הזה, אבל אני יודעת שקוראים לו ׳הילדים מארץ לעולם לא׳. לעולם לא תהיה להם ילדות אחרת. ואני לעולם לא אשכח שבעוד שאני מרפדת את הילדות בנועם החיים, יש ילדים שנרדמים על הרצפה. לקרוא עד הסוף, למרות שממש מתחשק לברוח באמצע….