הי, קטנה של אמא,
את עוד לא יודעת, אבל אני שוב כותבת, זו הפעם החמישית.
בכל פעם שאחת מאחיותייך התקרבה לרגע בואה לעולם השארתי מכתב, בעיקר למי שכבר כאן– לסבתא, לאבא, לדודוש, לגדולות שכבר חיכו שאמא תחזור מבית יולדות – שידעו מה לעשות אם, חלילה, הלידה לא תעבור בשלום. שיטפלו בבנות באהבה רבה, ממש כמו שאני עשיתי, שלא יישכחו לספר להן שאמא תמיד אהבה ודאגה להן, שיגדלו אותן להיות חזקות, גאות בעצמן, עצמאיות, אבל גם אוהבות ורכות ופתוחות, ושיספרו להן שהעולם כולו מחכה, רק שיבואו וייקחו.
כשסיימתי לכתוב תמיד הצטרף חשש חדש– מה יקרה אם הלידה דווקא תעבור לגמרי בשלום? מה יקרה כשתינוקת חדשה תצטרף לתמונה שנראתה לי שלמה, ולכל ילדה בה משבצת, והיא אהובה, ומחובקת ומוערכת – איך תיכנס לתמונה כזו עוד ילדה? איזה מקום ייוותר לה?
הפעם זה שונה, קטנה של אמא. אולי כי התבגרתי קצת…
אני נושאת אותך בתוכי כבר חודשים ארוכים, ורגע הפרידה, שהוא גם רגע המפגש, קרוב מאוד.
אני כבר יודעת שהתמונה לא שלמה בלעדייך, אני יודעת שמחכה לך משבצת משלך, שאף אחת לא תוכל לתפוס, שרק את תוכלי למלא – בלב שלי, במשפחה שלנו, בעולם הזה.
הפעם אני לא חושבת על מה שיכול להשתבש, אולי בגלל זה אני כותבת לך.
הפעם אני עסוקה בלתקן. הייתי רוצה לחשוב שהכל כבר יהיה שלם כשתצאי, אבל אני יודעת שהמלאכה עוד מרובה והדרך ארוכה.
אני יודעת שהאחיות שלך יהיו בסדר. הן קיבלו את כל מה שצריך כדי שכך יהיה, ופתאום מתגנבת ללבי הדאגה לך– האם הדרך החדשה שבחרתי תיטיב איתך? האם אצליח להיות לך אמא אוהבת ותומכת ומחבקת ושומרת, כמו שהייתי לאחיותייך, אפילו שעכשיו עוד דברים רבים מעסיקים אותי?
אני רוצה לחשוב שכן, קטנה שלי.
למרות הכל – את קודמת לכל. את ואחיותייך.
תמיד אעשה הכל כדי שתהיי אהובה ומוגנת, שתרגישי שיש לך תמיכה וחיבוק בכל דרך שתבחרי, תמיד אהיה כאן לאסוף אותך בזרועותיי אם תפלי, כדי שתדעי ש׳עולם חדש וטוב׳ זה לא רק שיר שאנחנו שרות בלילה לפני שאתן נרדמות, אלא מציאות שאמא רוצה לברוא עבורכן, גם כשהלילה נגמר והשמיכה הרכה מושלכת הצידה, מותירה מיטה סתורה, גם כשהדלת נפתחת אל הרחוב, גם כשלא אהיה לגמרי פנויה – אני רוצה שתגלו בחוץ עולם חדש וטוב.
אני כבר מחכה לך בכיליון עיניים, קטנה של אמא. כולנו מחכים.
אני ואבא, האחיות הגדולות שלך שמנסות לנחש איך תיראי, ואיך נקרא לך, והקטנה שבהן שמנשקת את הבטן ושרה לך שירים, מתאמנת בהחלפת חיתולים על בובה, נפרדת עכשיו מחיתוליה שלה, מרגעי התינוקות האחרונים שלה, מפנה, לאט לאט, את המשבצת עבורך.
עוד מעט ניפגש, קטנה של אמא, ואני רק רוצה שתדעי שעוד לפני שבאת ולתמיד, אני כאן בשבילך.
חיבוק,
אמא
הבלוגרית משתתפת בפרויקט “חיבוק,אמא” בשיתוף האגיס, לרגל השקת החיתול החדש Freedom Dry. לעוד מכתבים מרגשים של אימהות לילדים שלהן– לחצו כאן.
מוצר השבוע –
השבוע קיבלתי את חיתולי האגיס freedom dry להתנסות.
המשלוח התקבל בבית בשמחה, לפחות כאילו הגיעה חבילה מסנטה קלאוס.
הקטנה הפכה את האריזה מיד למוקד המשחק, שיתפה את הבובה, חיתלה, אפילו הפכה את פו הדוב המרקד על החיתול לנושא הסיפור לפני השינה.
אנחנו כבר עושים צעדים ראשונים לכיוון השירותים, והפרידה ההדרגתית מהחיתול נוחה ונעימה במיוחד כאשר ניתן לפתוח ולסגור שנית בביקורים התכופים אצל ׳גברת אסלה׳, ונהדר למצוא שהטוסיק הקטן נשאר יבש גם כשקורות ׳תקלות׳, בעיקר כשמדובר בתינוקת בוגרת שמתרוצצת רבות במרחב.
ליתר בטחון, נלי כבר אחסנה כמה חיתולים במגירה בשידה שמחכה לתינוקת החדשה, נדמה לי שהיא אמנם מוכנה להיפרד, אבל כבר מעבירה בחום את ההמלצה שלה לתינוקת הבאה.
