הרבה מאוד בכיות ביכו את אבדן הפרטיות שהביא דור הסמארטפונים לחיינו – אי אפשר ללכת בשקט, אי אפשר לבכות בשקט, אי אפשר להיעלם כמתחשק ועכשיו גם אי אפשר להתלהם על דייל בלי שאחרון הישראלים יממש את זכותו למתוח עלינו ביקורת ועוד בפייסבוק…
אה.. דווקא האחרון לא ממש עושה לי חשק לבכות, להיפך.
בסרטון שתפס תאוצה ויראלית מטורפת ברשת מופיעה הסיבה הכי טובה להודות על המכשיר הזה שמאפשר לנו ללכוד רגע שעד היום נשמר בגדר מיתוס– כולנו יודעים, כולנו נתקלנו, לכל אחד יש סיפור על הישראלי המכוער במטוס או בתור לקולנוע או בויכוח על חניה – אבל מי יעז להרים מצלמה מול הטרול? הרי מדובר בדיני נפשות, או סכנת פציעה לכל הפחות.
הצפייה בסרטון הזה מביאה איתה אי נוחות גדולה מאוד, אני נעתי במקומי בכזה חוסר נחת, לפחות כאילו ישבתי בטיסת low cost.
אולי זה סוג של מזוכיזם, אבל צפיתי בו שוב ושוב, מנסה להבין מה אפשר היה לעשות כדי שהדברים יתנהלו אחרת – התשובה היא כנראה שכלום.
מצד אחד לא רואים מה הוביל להתבהמות האיומה הזו, מצד שני – מה זה בכלל משנה?
אדם שמתנהג בצורה כזו, ולי קשה עוד יותר לראות כשאלו שתי נשים שפותחות כזו ג׳ורה, ועוד על שוקולד – כנראה ששום דבר לא היה משנה את מהלך האירוע.
בימים שאנחנו מנסים לשדל את הישראלי הראשון לשמור קצת על הפה שלו סגור, ולא להטיס את עצמו מכאן לשם רק כדי לומר מה שאף אחד לא רוצה כרגע לשמוע ולמחוץ עוד טיפה את תדמית הישראלי שחושב שהכל מותר לו, מאוד לא נעים להתבונן במראה הזו – ראי ראי שעל הקיר, היש מכוער יותר מהמכוער הישראלי?
צר לי על הדייל, צר לי על כל נותני השירות באשר הם שנאלצים להתמודד עם תופעות מעין אלה, ואני בטוחה שהם רואים את הפנים המכוערות שלנו מדי יום ביומו.
אבל אם יש דבר אחד שאנחנו כן יכולים לעשות וזה לא להסכים שכל אלה יהיו חלק מאיתנו – אני בשום אופן לא מסכימה לחשוב ׳תסתכלו עליהם ותראו אותנו׳.
נכון שאנחנו מצקצקים בלשונות, מלייקקים בפוסטים, מגיבים בחומרה ואף נותנים גם בשייר, אבל משהו מחזיק אותנו, את רובנו, דוממים מול סיטואציות כאלה, או לכל היותר מניפים מצלמה בסתר ומתעדים. אבל דווקא התגובה שלי עצמי גרמה לי להבין שזה ממש לא הדבר לעשות – בתגובה למישהו שכתב ״עם ישראל חי״ כתבתי ״עם ישראל חיות״.
רק שפתאום זועקת לי מבפנים ההלקאה העצמית שאני כל כך שונאת!
אנחנו לא הם! אני לא כמותם! הגיע הזמן להוקיע את התופעות האלה, ובלי פחד לעצור אותן על המקום, כולל מתן סמכויות לאזרחים דוגמת הדיילים האלה לעצור התפרעויות, כולל הזכות של חברת התעופה לפרסם את שמות הנוסעים הללו ברשת. כן, אולי נהפוך בעצמנו מטרה למתלהמים, אולי זה מפחיד ולא נעים, אבל אנחנו הרוב השפוי והנעים, אנחנו הרוב הישראלי היפה והאכפתי, רק שמרוב שהרוב מנומס ודומם – בשום מקום בארץ ובעולם לא יודעים את זה…
[youtube k3Dfk_J8Rd8]