טראמפ במהלך הכנס בוירג׳יניה / The New York Times
רצה הגורל ובדיוק בשבוע הבינלאומי לעידוד ההנקה התגלגל לידי הסרטון הזה של המיזוגן הידוע לשימצה ד. טראמפ.
זה קורה באחת מהרצאותיו המטרחנות, באחת מהמדינות המאוחדות של אמריקה, וכל אלה הם רק תפאורה למסעו של האיש שמראה לכולנו, קבל עם ועולם, שכל עוד שאתה גבר לבן, עשיר ופריווילגי – אתה יכול להגיד מה שבראש או בזין שלך ולצאת סבבה, לפחות בעיני עצמך.
אז עומד שם הטראמפ, נפוח כהרגלו, וברקע נשמע קול תינוק בוכה.
הטראמפ מתעלם מיללה או שתיים, חדי העין יבחינו שפניו אומרות ספק רוגז ספק גועל, בשלישית פונה אל האם ואומר ״אל תדאגי בגלל התינוק. אני אוהב תינוקות. אני שומע את התינוק הזה בוכה ואני אוהב את זה.״
מובן שהוא זוכה לתשואות ההמון השבוי, שאילו היה לו כובע (או המון כובעים, כי הוא המון) היה צריך לאכול אותו בעוד 3,2,1.
כי טראמפ כמו טראמפ מצליח לטנף גם את הדבר הטהור ביותר, ובתוך שניה מחקה את האמא ״המתרוצצת״ עם התינוק הבוכה, וביללה הרביעית, כשכל גופו אומר עצבים על הקצה וידיו מנפנפות בזלזול, הוא מוסיף כי לא התכוון לדבריו ושאפשר עכשיו להוציא את התינוק.
״אני חושב שהיא באמת האמינה לי שאני אוהב שהתינוק הזה בוכה בזמן שאני מדבר״ הוא מתלוצץ מעל הבמה ועל גב האם, שוודאי השתתקה ורצתה לקבור את עצמה בנקודת הזמן הזו – מה שהפך אותה לאישה בדיוק כמו שטראמפ אוהב. אבל הקהל, כמו קהל שבוי טוב, מתגלגל מצחוק.
השבוע הבינלאומי לעידוד ההנקה מזכיר לי תמיד שנשים מודרות מהרבה מאוד מקומות כשהן אמהות טריות. ומה לעשות שאנחנו אמהות טריות תקופה נכבדה מחיינו?
רבות דובר על בתי קפה וחנויות שמרחיקות מניקות, לא מעט שמענו על אוניברסיטאות ומוסדות לימוד שמדירים אמהות לתינוקות מהמרחב הציבורי, ובוודאי שמקומן של אמהות לתינוקות אינו בין מאזיניו של הפוליטיקאי המכובד, לבל יפריעו לרצף הקלטה של הוד רוממותו, שצריכה אחר כך לרוץ ולהפוך ויראלית ברשת.
פוליטיקאים אוהבים נשים. זה קהל שחשוב לדבר אליו. קל לפנות לרגש שלו. זה קהל פתוח, שנותן אמון, שבאמת מאמין ביכולת לשנות. זה קהל עם יותר תקווה ופחות ציניות. זה לא שוביניזם לומר זאת, נשים וגברים אכן שווים, אבל השבח לאל -איננו זהים. מה שכן הופך לשוביניזם נוראי הוא הניצול של השוני הזה, העליונות שפוליטיקאי גבר מרשה לעצמו להתייחס בה לנשים בכלל, ובמיוחד לאישה כפרט.
האם אנחנו חפים מכך? הו לא!
נתחיל מביביהו שרק מחוסר ברירה ובשם המגוון המגדרי הושיב את השרה רגב כפיים על כס השרה, ומאז היה מאוד שמח אילו היתה נדבקת לשונה לחיקה. משם לייצוג המעליב של נשים בממשלה ובכנסת, נמשיך בסיטואציה המביכה של ח״כ חזן שרודף אחרי ח״כ נחמיאס-ורבין במטרה ברורה להוציאה משלוותה ולצלמה תוך כדי, עבור אל עלה התאנה שנקרא ״מועצת הנשים״ של ש״ס״, משם אל האיקונות שנחקקו בזכרון העם – הגברת מסעודה משדרות והגברת כהן מחדרה – ונסיים במפגש אישי, חינני במיוחד, שלי עם נציגו של שר האוצר לענייני רפורמות – ח״כ אלי כהן, שהתלהב להצטלם איתי ועם התינוקת שלי מחייכות כי זה טוב לפייסלנד, אבל שברגע מאתגר במהלך הקמת הסתדרות העצמאים בראיון רדיופוני משותף קרא לי ולנעמה עידן, שותפתי, ״הבנות הנחמדות״ – רוצה לומר ״מי אתן בכלל ולמה אני צריך לטרוח להסביר לכן את מעשיי כשאני יכול להזכיר למאזינים שאני גבר ואתן נשים, במקום לעשות את עבודתי?!״
אני מדמיינת את עצמי יושבת שם כשטראמפ מבקש להוציא את התינוק, ונגיד שזו אני וניבי על הידיים שלי – וכל מה שבא לי להגיד זה ״תסתום. פשוט תסתום.עדיף בכי של תינוק במשך יממה מאשר להמשיך להקשיב לך, אז בשם אלוהים, פשוט תסתמו אתה, וכל החזירים השוביניסטים שכמותך, שטוחנים לנו במוח!״
כן, אני מבינה. תינוק בוכה מסיח את הדעת ומוציא מריכוז ואיזון לפעמים. אבל תאמינו לי גברים, זה כאין וכאפס לעומת אצילות הנפש שאנחנו צריכות לגייס בכל פעם מחדש כדי לא לומר לכם במילים הכי בוטות שאפשר: בלבולי הביצים שאתם קוראים להם נאומים מוציאים אותנו מריכוז ומאיזון לעתים כל כך קרובות, כך שלא יקרה כלום אם תלמדו להתמודד עם התינוקות הבוכים מדי פעם, ולו רק כדי לתת לנשים שהן האמהות שלהם שלא מפחדות מכם, הזדמנות שווה להגיד לכם בפנים שאתם מה שטראמפ היה אוהב לכנות- full of shit!
