365 ימי זכרון בשנה
הכי כואב לי שאני כבר לא יכולה לשמוע את הקול שלו. הוא נעלם. אם היה יכול לומר דבר אחד, זה אני יודעת בוודאות שזה היה: ״לא רציתי שתסבלו כל כך״
הכי כואב לי שאני כבר לא יכולה לשמוע את הקול שלו. הוא נעלם. אם היה יכול לומר דבר אחד, זה אני יודעת בוודאות שזה היה: ״לא רציתי שתסבלו כל כך״
למה חשוב לרוץ דווקא כשכל עצב האומה נוחת על הרחובות, והאם זה ״בסדר״ לרוץ בימי זיכרון כשכל המדינה מרכינה ראש ונוטעת רגליים בקרקע?
משך תקופה ארוכה למדתי שהעצב מדבק, כמו השמחה. למדתי שאין לנו שום דרך להכיל את ׳יום הזיכרון׳ ואת אלפי החללים, כי השכול לא מצוי ביום הזה
׳לא הייתי צריכה שקובי ימות כדי לדעת איזה אדם הוא היה. אבל כן היה לי חשוב לגלות שגם כל המפקדים סביבו וחייליו ידעו את זה, שהצליחו לקלוט אותו.׳ שיחה עם אמא