שמעתי היום ברדיו פרסומת שהרעידה את עולמי: קופיקס חוזרים לחמש.
זה הרי היה מחריד כשהחליטו לגבות על הקפה שהעם כל כך אהב שקל נוסף, עד שלא עמדנו בזה.
חרם צרכני מיד הוטל על הרשת והקפה האהוב הוכרז ככזה שבעצם די גרוע, כי איזה קפה כבר אפשר לחלוט בחמש שקל, ואיך חשבו שיצליחו בכלל? צקצקו כל הלשונות ברחובות, וגם איך הם מעזים, החזירים החצופים, לשנות תכנית עסקית ככה, מה אנחנו פראיירים? שה לעולה אנחנו שנשלם שש ש״ח על קפה? זין!

ובערך באותה שעה שהפרסומת שינתה את חיי, התפרסם גם כי סנצ׳ו-פנשה שלנו שומר על זכות השתיקה כי הדונקי-שוט, שבמקרה הוא גם החמור הלבן בכבודו, שיסה אותו בטחנות הרוח, כי מה הוא משוגע להלחם בעצמו באלה המסתובבות? וגם לא טיפש הרי הדונקי, הוא יודע שטחנת רוח תגמור אותו.

אבל סנצ׳ואים יש אצלו כמו זבל, הרי רק הוא מרים את הגבות וכבר עומדים בתור, מתחננים שייתן להם ללקק לו את הפרסות כי הם בחרם על הקפה ויבש להם כבר בגרון, ובאים ומהללים ומשבחים שמו, כי הוא בחיים לא ייקח מהם שקל נוסף על קפה, רק יטחן אותם בשמפניה, ותכשיטים וצוללות, שזה כמובן לא אותו דבר ובטח לא ככה חמור כדי לצאת לחרם צרכנים, כי הוא אף פעם לא הבטיח קפה בחמש שקל, ושמפניה בחמש אף אחד במילא לא העלה על דעתו.

וככה, בגלל קופיקס, לעולם לא יהיה פה יותר טוב, כי הסנצ׳ואים מסכימים לתת לחמור לעלות עליהם וגם עניין שבשגרה כבר שמשתינים עלינו ואנחנו ממשיכים להגיד שזה סתם קפה קצת גרוע, אבל לפחות מתעקשים שיתנו לנו אותו בחמש שקל. לא אגורה יותר, כי גם לנו יש קווים אדומים.