פרק 31 – דניאל קרן: זן ואמנות האקסטרים
מה התכונה הדרושה למטפסים? מה קורה כשרואים סופה מתקרבת? מה מוביל אנשים לאולטרה? מה הקשר בין חיים במנזר לחציית הסהרה? למה אנחנו אוהבים לרוץ? ועוד. כל זה בפרק אחד
מה התכונה הדרושה למטפסים? מה קורה כשרואים סופה מתקרבת? מה מוביל אנשים לאולטרה? מה הקשר בין חיים במנזר לחציית הסהרה? למה אנחנו אוהבים לרוץ? ועוד. כל זה בפרק אחד
הוא חסיד של ריצה לפי דופק, הוא משלב הליכה ממש מההתחלה ולא אכפת לו מה חושבים על זה האחרים ו-240 ק״מ בשבוע עושים לו יותר טוב מ-100
ליז ממשיכה לחייך גם אחרי 175 ק״מ, גם כשכואב, גם כשקשה, פשוט כי היא נורא אוהבת לרוץ. ניצחון? כן, תודה. אבל זה רק בונוס. ראיון מלא חיוכים
הפעם ישבנו לשיחה עם רץ משלנו, אחד החברים המצחיקים והאינטליגנטיים שתפגשו בקהילת הריצה, איש מלא תובנות ושקט וגם סיפור אחד שהוא ממש רצה לספר
איך מנצחים מרוצים של 200 ק״מ או 100 מייל בסנדלים ועם תזונה פירותנית בלבד? עדן פז בוחר לחיות הכי קרוב לטבע ועם הכשרון והעבודה הקשה, נראה שהנוסחה עובדת לו
אנחנו רגילים לראות אותו מחייך וטוב לב, אבל בימים אלה דורון שלמון, כמו רבים אחרים, מתמודד עם דאגות גדולות לחנות שלו, שעבור רובנו הפכה למוקד עליה לרגל ולבית של רצים
שמרית שולמן היא מהרצות שיותר מעניין לעקוב אחריהן, כי היא מפתיעה כל שנה. חוצמזה, היא ובעלה, אסף, הם מודל לריצה זוגית ונקודת המבט שלה על קהילת הרצים בארץ מרעננת ומעוררת מחשבה
ריצה על שביל ישו, או ׳שביל הבשורה׳ בשמו הרשמי, הביאה אותי להרהורי חזרה, לא בתשובה – אלא למרחקים ארוכים. חבקו את הקושי והוא יחבק אתכם חזרה, או משהו כזה
האולטרה הראשונה שלי לימדה אותי שזה שהתכוננת לא אומר שאת מוכנה וזה שהתנסית לא אומר שאת מנוסה. אבל בכל זאת, למדתי הרבה מאוד וכנראה לא מספיק, כי איכשהו ריכזתי כאן רשימה שנועדה בעיקר לשרת אותי בפעם הבאה
בהתחלה זה נראה כמו אזור מוכה אסון, בסוף הלילה השעון שלי הראה 41 ק״מ, ואני כבר התבאסתי שלא עיגלתי. לא ל-42.2 יא מצחיקולים, ל-66 ק״מ. כך שרדתי את אוהל האולטראיסטים