מוטרדות מינית שוברות שתיקה

צורחים התיישנות? מעניקים חנינה מראש למפורסם? מסתירים את הכביסה המלוכלכת בבית? אתם שותפים להטרדות הבאות

כולה הטרדה מינית.

איפה היית עד עכשיו?

מה נזכרת פתאום?

מה, כואב לך שגבר מצליח?

פתאום נזכרת בהתיישנות?

החלטת לעשות מזה כסף?

פתאום שמעת שהוא עומד לזכות בפרס?

אפשר לחשוב – כולה נגע לך בחזה הנפול המגעיל שלך לפני עשרים שנה. היית מתה שייגע בו עכשיו. אישה הזויה ומטורפת.

כולה פינטז בשידור מה יעשה עם הזין שלו בחזה שלך, מה יש?! מה הבעיה עם זה?! כולה צחוקים. יא פאתטית. חמדנית. מחפשת עוד 15 דקות של תהילה. איכס.

מה כואב לך, מה?

מי בכלל רוצה לשמוע אותך?

מורן מישל

****

ואז אתם שואלים איפה היינו עד עכשיו? ברצינות?

****

עד עכשיו היינו כאן, וראינו ושמענו מהצד איך אתם מתייחסים לאישה או נערה או ילדה שמוטרדת מינית.

סליחה- כולה מוטרדת מינית.

או בעצם ׳אפשר לחשוב׳ מוטרדת מינית.

הבנו שעדיף לסתום.

אז סתמנו.

הן סתמו.

הבנות שלכם סותמות.

כי זה מה שיש לכם להגיד להן, אבא ואמא יקרים.

הוטרדת? סתמי.

****

לפני ארבע שנים בערך אבא אחד מוועד ההורים בבית הספר הטריד אותי מינית. העפתי אותו ממני קיבינימט וסתמתי.

אני יודעת טוב מאוד שאין מה להתלונן על הטרדה מינית מילולית במשטרה, כי אפשר לחשוב מה קרה, הוא כולה שאל אותי על הזיונים שלי. כולה חדר לי לפרטיות בכל פעם שנפגשנו בפורום המחייב פגישה הזה. כולה המשיך ברמיזות מיניות ומבזות כשהתחמקתי באי נוחות. כולה מצא הזדמנויות ׳מקריות׳ להגיד בשקט דברים שברור שעדיף שאף אחד אחר לא ישמע. כולה שלח בוואטסאפ תמונות בעלות אופי מיני מבזה, אחרי שכולה הבהרתי שלא מתאים לי.

אז כולה דרשתי שלא יתקרב אליי שוב, עזבתי את הוועד וסתמתי.

ואז, שנתיים אחרי, הוא כולה הפך לבן הזוג של בת משפחה קרובה, ועבר לגור אצלה בבית, למרות שבמשפחה שלי כולם ידעו מי הוא ומה הוא כולה עשה.

ועכשיו הנה הדילמה – אף אחד לא רוצה לשמוע. אף אחד לא רוצה להתעסק בזה. אף אחד לא רוצה לבחור. אף אחד לא רוצה להכריע. וגם אני לא. אני כולה רציתי שיעוף לי מהחיים ושלא אצטרך להתעסק בחרא הזה יותר.

אבל עכשיו הוא יושב בשולחן החג שלנו, כאילו הוא עוד אדם מן המניין שנכנס למשפחה במקרה, ואני, ברמת העקרון, כולה צריכה לסתום ולהעביר לו את המלח, כדי שלא יהיה למישהו חס וחלילה לא נעים.

וכדי לוודא שאסתום, מסביבי ניסו להסביר לי שזה היה כולה הומור לא משהו, שהוא לא התכוון, שזו אני שלא פירשתי נכון. שאני רגישה מדי ופמיניסטית מדי.

אבל הבאסה איתי שיש לי גבולות וקווים אדומים. אז אני כולה לא מסכימה לזה. לא מסכימה לסתום יותר אפילו שארבע שנים דווקא סתמתי מבחירה. ודווקא עכשיו, כי הכניסו לי למשפחה גבר שהטריד אותי מינית, וזה הקו האדום שלי. אני כולה לא מוכנה שמטריד מינית יחשב לאדם לגיטימי בסביבתי הקרובה.

****

תבינו, זה קורה כל הזמן. גם הכי קרוב אליכם.

גם במשפחות הכי טובות. וזה קורה לכל אחת.

ולכל אחת כזו יש גבול שלפעמים היא אפילו לא יודעת מה הוא, אבל כשהוא מגיע זה ברור לה שאותו היא לא מוכנה לעבור.

לפעמים זה גבול ההתיישנות, לפעמים זה פרס ישראל, לפעמים זה כי אבא שלה מסרב להבין שיש גבולות שלא עוברים.

וכשאתם הופכים הטרדה מינית ל-׳כולה אמר׳, ׳כולה נגע׳ או ׳מה נזכרת עכשיו׳ – אתם הופכים את הבנות שלכם למותרות.

אתם תומכים בסטנדרט חברתי שיגרום לגבר אחד יום אחד לצבוט בחזה או בתחת של הבת שלכם, או להגיד לה דברים שיגרמו לה להרגיש כמו גרגר חול ולסתום. והיא תסתום ולא תספר לכם בכלל, או שתספר ולכם לא תהיה ברירה אלא להגיד לה בעצמכם ׳אפשר לחשוב מה כולה קרה׳ ו׳זה היה מזמן, תתקדמי׳ או ׳הגזמת, הוא אחלה גבר׳ – כי אתם, כולה, עמדתם שנים מהצד וראיתם את זה קורה לאחרות, וכדי לא להכנס לסרטים עם עצמכם ולאכול רגשות אשם על שלא עצרתם מזמן לתקן בשבילה את העולם, אתם תזרקו את הילדה שלכם לכלבים, שתנסה למצוא הסבר חדש למה שקרה, ותנסו לגרום לה לחשוב שבעצם בכלל היא הבעיה.

ואז היא תסתום איזה זמן, עד שיום אחד הגבר הזה יעמוד לפני איזו קבלת פרס, או הכרה, או אות הערכה והקו האדום שלה יתחיל לצפצף ולשרוק ולצרוח והיא תפסיק לסתום, וכשאתם תנסו להגיד לה עוד ׳כולה׳ אחד היא תגיד לכם שעכשיו אתם תסתמו או שגם אתם תעופו לה מהחיים.

****

אחוז תלונות השווא ועלילות השווא בתחום הפגיעה המינית הוא אפסי. זניח.

אני לא יודעת מה אתכם – אבל הבנות שלי יודעות שתמיד הן יוכלו לספר אם קרה להן משהו, ושלא משנה מה ׳כולה׳ קרה או מתי, אנחנו, ההורים שלהן, תמיד נעמוד איתן על המשמר על הקווים האדומים, ותמיד, אבל תמיד, בצד שלהן.

ואני אעשה את זה גם בשביל הבנות שלכם, וגם בשביל הבנות של אלה שבעצמם עברו גבולות, ובכל פעם שמישהו יגיד ׳כולה׳, ׳מה נזכרת עכשיו׳ או ׳הוא אחלה גבר׳.

 

תגובות