אחד היתרונות הבולטים בעצמאות לנשים, לפחות לעובדות מהבית, זה שנחסך מאיתנו העניין הטעון והמטריד של הטרדה מינית בעבודה. הישג לא מבוטל…
האמת שאני לא סובלת את הביטוי המטופש הזה, שמיוחס לכל כך הרבה פעולות שונות במהותן ובאופיין, למעט העובדה שכולן בלתי מתקבלות על הדעת ובלתי נסבלות. אבל אני מבינה שאני לא הולכת לשנות בפוסט אחד את הטרמינולוגיה הלא מספיק מחמירה ולא ברורה דיה.
בלי לחפור במספרים, אני חושבת שיהיה די בטוח לומר שמרבית ההטרדות המיניות נעשות על ידי גברים כלפי נשים. ובצער רב אני אומרת שבמקרים רבים הגברים בכלל לא קולטים שהם מטרידים.
יחד עם זאת, ממש הייתי רוצה שמישהו יצליח להעביר, פעם אחת ולתמיד, את הקונספט של גבולות.
מי שמכיר אותי יודע שאני רחוקה מלהיות חסודה, אבל היעדר הגבולות מוציא אותי מדעתי.
האחרון שהצליח לגרום לי לבעבע הוא דווקא תמים למראה, אולי קצת משועמם, אולי מתוסכל בנישואיו, קריירה לא סופר אטרקטיבית, אחד כזה שאני בכלל לא מכירה מספיק כדי לקבוע מה בדיוק הבעיה שלו בחיים.
אנחנו בסך הכל יושבים ביחד סביב שולחן וועד ההורים. פורום שבעיני הוא חיוני לשיפור איכות חיי בנותיי בבית הספר, ולכן אני מתמידה להשתייך אליו מרגע שנכנסנו למערכת החינוך השנויה במחלוקת.
כדי שלא יווצר רושם מוטעה אני חייבת לומר שיושבים בוועד אנשים ראויים, רובם ככולם עסוקים ומגיעים מאותם טעמים שאני מגיעה – לדאוג לאיכות חיי הילדים בבית הספר.
יודעים מה, לא רובם. כולם.
ובכל זאת, בסחבקייה שהתגבשה שם השנה, נוצר אצל מישהו הרושם המוטעה שהכל מותר, שאם נחמד ביחד וכולם מעבירים בנעימים ערבים משעשעים בישיבות ובאירועי בית הספר, או שהתפתח הומור פנימי, אז אפשר להגליץ׳ את זה לקבוצות וואטסאפ סגורות, לעבור לפסים אישיים, ולגלוש למסרים שאין בהם טיפת טעם טוב ושבשום שלב לא נשלח רמז לכך שהם לגיטימיים או רצויים באיזשהו אופן.
אה… לא הצחיק אותך?
שטויות, זה רק בהומור. אז אנחנו סבבה?
כן, אני יודעת שאלה בסך הכל תמונות אידיוטיות. אבל לא. לא מצחיק אותי ולא סבבה.
לא מתאים לי שאדם מבוגר משתמש בהומור שמתאים לכל היותר לחטיבת הביניים, ועוד יותר לא מתאים לי שהוא טועה לחשוב שאהיה לו שותפה לשיח הדוחה הזה, שמעמיד גברים באור מגוחך ומממסמר נשים למשבצת הבזויה של אובייקט מיני. חמור מזה, שיח שנותן לגיטימציה חברתית לנערים לחשוב על נערות כעל אמצעי, כי זה מצחיק. מה מצחיק? קורע!
נכון, אני סוחבת מכונות שתייה לבד, ומדברת בפתיחות על הגירושין שלי, ואני מטפלת כמעט בכל נושא בהומור ובקול רם, לא ממלמלת ולא מתנצלת על עמדותיי. אני אחלה גבר בעיני חלק מה׳שותפים לעשייה׳ וכמו שאמרתי – אני לא איזו צדקת, והספח העמוס משהו בתעודת הזהות שלי מסגיר שגם אינני בתולה צחורה, אבל לא הייתי מעלה על דעתי לשלוח לגבר, נשוי, די זר בסך הכל, תמונות מהסוג הזה.
בעצם לא הייתי מעלה על דעתי לשלוח אותן לאף אחד.
אז יקיריי, אני יודעת שלפעמים אין לכם מושג שזה מטריד. אבל מישהו צריך לומר את זה בקול.
זה לא מנוגד לחוק, אבל זה גם לא עובר מבחינתנו.
אולי-אולי זה תופס במילואים. לשיקולכם.
אבל לא בעולם האמיתי.
אנא מכם, קיראו היטב את הוראות המשחק לפני שאתם מתנפלים על הלוח, הכל כתוב וברור וחוק הג׳וקר במשחק אומר ׳תשמרו את הרוכסן שלכם סגור. לא רק זה שבמכנסיים, אלא גם זה שמסנן את מה שיוצא לכם מהפה ומהסמארטפון. ׳
אתם מטרידים אותנו ומוציאים רע את שאר הגברים.
קצת גבולות וטוב טעם יכולים למנוע הרבה אי נעימויות מיותרות.
