שוב פוליטיקה? ועוד בחופשת לידה? לא הספיק לי?
מודה, אני לא מצליחה להישאר אדישה למה שמתרחש בחלונות הגבוהים שבהם מתנהלים חיינו ועתידנו, אפילו שאני חובקת עוללית קטנה, רכה, מהממת, שמה היא בכלל יודעת מהצרות של החיים, ואולי דווקא בגלל זה…
היום שאחרי הבחירות היה יום נורא עבורי. קשה לי לתאר את גודל הצער שהלם בי בדמעות וביום עבודה מאי שם מתחת לפוך, אבל למחרת נולדה בי הבנה חדשה, ומסתבר שגם בעוד רבים בו זמנית – אנחנו צריכים ללמוד את השפה המשותפת, את המכנה המשותף הרחב, להפסיק להתנצח ולהתנגח, ובוודאי להפסיק ללכת על הגשר הצר, אפילו אם לימדו אותנו שהעיקר הוא לא לפחד כלל.
אני לא אוהבת את ביבי, לא אהבתי וכנראה שזה כבר אבוד בינינו גם לעתיד לבוא, אבל האמת היא שכשהוא הודיע שיצליח להקים ממשלה תוך שבועיים די שמחתי, שמחה אמיתית. חשבתי לעצמי שאם משהו טוב יכול לצאת מהפיאסקו הזה של השמאל והסוקרים, זה שתקום כאן ממשלה יציבה למשך 4 שנים, כזו שקרוב לוודאי אשנא, לא אסכים כמעט עם אף צעד שתנקוט בו, שתחרב כל מה שהחשבתי כהישג של הממשלה המפוקפקת–בעצמה שקדמה לה, שתיקח אותנו שנים לאחור אל יהדות לפני דמוקרטיה, אל סחטנות דתית, אל מחשכי הסטטוס קוו, אבל לפחות תהיה יציבה, שיהיה לה צ׳אנס אמיתי לקחת אותנו 4 שנים בדרכה, קדימה והלאה, אל בחירות במועדן, אז יוכל הבוחר לבחון באמת האם הבחירה שלו שירתה את צרכיו ומאוויו.
ובמקום זה מה? גם ימין, גם חרדים, גם לאומניים וגם צרה. צרורה.
מילא החרדים, מילא בנט, מילא ליברמן שבמידת מה היה אמור להיות הקול השפוי בממשלה הזו (זו אני כתבתי את זה עכשיו?!) אבל עכשיו נשארנו עם מעטים מול רבים– מעטים שיקבעו את אופי חייהם של רבים, אינטרסים מעטים וצרים מול ביטול הישגים רבים ומתקדמים, מעט מאוד נשים בתפקידי מפתח, אם בכלל, לעומת גברים רבים שיעמיקו את היעדר הייצוג השוויוני ופערי המעמדות בכל הפורומים המחזיקים במפתח לניהול חיינו כחברה וכמדינה, מתי מעטים שחולשים על תקציבים רבים, מעט מאוד קשר בין יכולת וניסיון לאתגרים רבים הניצבים בפני המשרדים החשובים, ורק במקום אחד יתהפכו היוצרות – מעט סיעות, שרים רבים.
ומה זה אומר? זה אומר שהם מחזיקים אותנו בביצים, או חמור מכך בביציות. לא יכול לצאת מזה טוב.
לא יהיו כאן קירוב לבבות, לא הידברות, תשכחו משיפור החינוך ומערכת הבריאות, לא נעסוק בקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי, לא נוכל לקנות דירה גם בקדנציה הזו, לא יימצא פתרון למעגל הלא–גומרים–ת׳חודש, לא נדבר על שלום, יש להניח שנצא לעוד מלחמה, ימונו וועדות חקירה וניפגש בבחירות.
אז אפשר להגיד שהעם אמר את דברו, אבל לא לפחד כלל? עזבו אותכם מסיסמאות, אפשר להתחיל לשקשק.