כאילו מצופה שפילוסופיית חיים תבוא דווקא מהרוחניים שבנו, אבל אז בא כופר בן כופר, שכופר בכל- מאלוהים, דרך קדושת החיים ועד כל פרותינו הקדושות באשר הן, אומר את שלו וממשיך ללכת, ואנחנו נשארים לחשוב על מה שפלט לחלל האוויר...הצפייה בד"ר פומרנץ עוררה אצלי מחשבות ושאלות- האם אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים בכלל? ולמה אנחנו רוצים את זה? ועד כמה בכלל חשוב מה שאנו רוצים? ומה אנחנו מוכנים לעשות בשביל אותו הדבר? אני די בטוחה שגם על כל אלה היה אסי דיין מלגלג, אבל מקסימום- שיעשה על זה סרט...
חששתי שהסדרה לא תיגע כמו הספר, אבל זו היתה בעיטה לראש. תוך דקות שכחתי שמדובר בתומר קפון, וטבעתי בזוועה של אביב- חייל ששרד היתקלות, אבל איבד את חייו
