רודפת צדק

הבלוג האישי שלי, חלון לנקודת המבט והשקפת העולם החברתית שלי: ״היו השינוי שאתם רוצים לראות בעולם.״ (מהטמה גנדי)

מה, זה הטריד אותך?

מה, זה הטריד אותך?

יצא לכן פעם להקשיב לדברים שגבר אמר והיו מביכים, אבל לא רציתן לייבש אותו אז שתקתן וספגתן? אל תענו. אני יודעת שכן. אבל נמאס לי, הפעם לא שותקת, אז אדוני הנכבד, זו לא אני – זה אתה, אולי תסגור קצת את הג׳ורה?!

דברים טובים באים באריזות קטנות

זה פוסט שהוא אנטי תזה לבייבי בום, על חיים קטנים מאוד שתחילתם לא מצטלמת טוב. זה פוסט של 3 אמהות שמבקשות להפיח תקווה אצל הורים לפגים, שדרך ארוכה עוד לפניהם, ואת דרכם ביקשנו להאיר בתקווה, ולחזק בידיעה שעבור רבים המסע מסתיים בהצלחה. זה פוסט קצת ארוך, על מסע שתחילתו בכאב וסופו בשמחה.

טבעונים, נמאסתם!

טבעונים, נמאסתם!

ראשי פרות כרותים, שלוליות דם, סרטונים “שערורייתיים”, ילדים קטנים בהירי שיער עם מבט עצוב ועיני עגל… וואלה, לא שכנעתם אותי שאתם יותר טובים ממני. (ובכל זאת ערכתי מחדש כדי להסביר למה..)

אנורקסיה אהובתי

אנורקסיה אהובתי

המפגש הראשון שלי עם הפרעות אכילה היה בגיל צעיר מאוד. מאז עברו הרבה מים מתחת לגשר, ותודה לאל גם שוקולד מעל הלחם, אבל זה שהן עוברות לפעמים, זו עדיין לא סיבה לתת להן לגיטימציה בקרב נערות ונערים, שאף פעם אי אפשר לדעת איך זה יסתיים עבורם.

אל תגידו קומץ

אישית, לא אכפת לי שמדירים נשים מפרסומות ברמת גן או בבני ברק. לטעמי בכלל טוב היה אם היו מדירים פרסומות קצת מחיינו.
אבל בין זה לבין הפרדה באוטובוסים ובמדרכות, שמובילה לאלימות כלפי נשים, ובעיקר כלפי ילדות, יש מרחק שנות אור. או חושך…

מחאה שקטה

הנשק החם של המאבק הזה הוא מילים, פשוט כי סופסוף הפסקנו לשתוק, משום שאין דרך אחרת להסביר את עצמנו וכי אצלנו לא מרימים ידיים. הלוואי שזה יעשה את העבודה.

המכשפות מאיכסוויק

המכשפות מאיכסוויק

פרידה היא חלק מהחיים. כן. פרידה זה כואב. כן. קשה. נכון.
אבל יש לה שני צדדים, ויותר מתסריט אחד כדי לעבור אותה, אז בבקשה מכל הנשים שבמהלכן של פרידות טבעיות וכואבות וקשות שכאלה חוטפות ת’שגעת ומוציאות לכולנו שם רע – באמא שלכן, תפסיקו עם זה!

תודה על מה שלא נתת

לפעמים תחושת ההחמצה על כל מה שאין מרגישה כל כך חזק שאני כמעט שוכחת להודות על מה שיש.
לעתים נדירות ויקרות יותר דווקא תחושת התודה על מה שאין כל כך גדולה שכל דבר שיש בחיי גדל לאורה ומזכיר עד כמה יקר ערך הוא.

יש לי חולשה לאנסים

כי הנה, הסתיים לו המשפט שהעלה על נס את העיקרון הראשון של הדמוקרטיה המערבית ובתום משפט ארוך והוגן מצא בית המשפט את מי שכיהן כנשיא מדינת ישראל אשם באינוס וכבר קמו פוליטיקאים ששמם ירד מהכותרות ומבקשים לחון אותו מראש.אלו הצעות בזויות השמורות לעברייני מין כמעט באופן בלעדי – אין פה שום דבר מצחיק, שום פתח לחמוק מעונש ושום מקום להניע קמפיין מסוג זה שמקל ראש בחומרת המעשים ובחובת המדינה לספק תחושת בטחון לנשים שעוד יאלצו לעבור בעתיד בדרכים דומות, ולהשאיר בהן את החשש שמא הדרך לא תהיה שווה את זה.