למה רצה נשמה

בלוג ריצה שלא לוקח את עצמו ברצינות

על אגו, שברים וטוב נו… הר לעמק

אחרי שנים שבהן סירבתי לרוץ, אלא אם רדף אחרי אריה, נהייתי רצה. בכל אופן, כמעט תמיד כשהשעון מצלצל אני קמה ויוצאת לרוץ. גם ביום של המרתון הראשון קמתי ורצתי. עכשיו מתכוננת למרתון הבא. החיים בנעלי ריצה

אני לא יכולה לרוץ

אני מכירה הרבה יותר אנשים שלא יכולים לרוץ מאשר כאלה שכן יכולים, ואני ביניהם. מה שמבדיל אותנו מהשאר זו העובדה שזה לא עוצר אותנו

ככה רצתי אולטרה 50 ק״מ

יום וחצי לפני מרוץ מהמדבר לים החלטתי לרוץ 50 ק״מ במקצה האולטרה במקום 25 ק״מ במרוץ השליחים. כך זה נראה מספת הפסיכולוג

למה רצה על הרי געש נשמה?

מה גורם לאישה עם שתי רגליים על הקרקע ומודעות עצמית סבירה לצאת למרוץ שבלי ספק גדול עליה, על מידותיה ויכולותיה? גם אני שואלת את עצמי

הריצה משחררת

למה חשוב לרוץ דווקא כשכל עצב האומה נוחת על הרחובות, והאם זה ״בסדר״ לרוץ בימי זיכרון כשכל המדינה מרכינה ראש ונוטעת רגליים בקרקע?

מה נשים באמת רצות

מרוץ הנשים עשה גלים ברשת, לא רק אצל נשים שהצטלמו מחויכות, אלא בקרב גברים רצים שזעקו הדרה ומה היה אם. אז הפעם פוסט מיוחד לגברים שאוהבים נשים

למה רצה אינטרנשיונל

אני לא רצה בחופשה, נשבעתי לעצמי שאנוח לגמרי אחרי המרתון והתקופה האחרונה. אבל ברגע האחרון דחפתי נעלי ריצה למזוודה, רק ליתר ביטחון

מכף רגל עד צוואר

אחרי שנים והרבה שיטות וניסיונות לטפל בכאבי הגב והשרירים שלי החלטתי לחיות איתם, לבד, בחושך. כשהציעו לי לנסות את בי קיור לייזר הרמתי גבה