10 קטנות על מרתון ירושלים
מהרגע שנרשמתי היתה סכנה ברורה ומיידית שזה יגמר בבכי, אבל מרתון ירושלים התברר כחגיגת ריצה מטורפת, מרגע הזינוק ועד לקו הסיום
בלוג ריצה שלא לוקח את עצמו ברצינות
מהרגע שנרשמתי היתה סכנה ברורה ומיידית שזה יגמר בבכי, אבל מרתון ירושלים התברר כחגיגת ריצה מטורפת, מרגע הזינוק ועד לקו הסיום
ריצה היא בלי ספק הספורט הכי זול שיש, אם אתם רצים עד 3 ק״מ, עד פעמיים בשבוע ולא בארץ. נובמבר שמח נשמות
בהתחלה זה נראה כמו אזור מוכה אסון, בסוף הלילה השעון שלי הראה 41 ק״מ, ואני כבר התבאסתי שלא עיגלתי. לא ל-42.2 יא מצחיקולים, ל-66 ק״מ. כך שרדתי את אוהל האולטראיסטים
יצאתי לרוץ עם הכלב שלי הבוקר. מפה לשם, אני גמרתי להאמין באגדות ומיתוסים
תוך שעתיים הרשת געשה בשמועות על ביטול / דחיית סובב עמק, כולל הימורים על תאריך יעד חדש. קבלו הצצה לתהליך מבפנים. דברים שרואים משם
סובב עמק שוב בפתח ואני נשבעתי שלא אשתתף במרוץ מעל 21 ק״מ ב-2018. אז תרגעו, אני לא משתתפת בו – אני מלווה
במעבר מריצת כביש לריצת שטח לא מחליפים רק נעליים, כל תפיסת הריצה משתנה. השטח משחרר
מאז שהתחלתי לרוץ נחשפתי אל עולם ספרי החובה לרצים. ובכן אם עוד לא קראתם את ׳על מה אני מדבר כשאני מדבר על ריצה׳ של הרוקי מורקמי, אולי תסתפקו בביקורת. תודו לי אחר כך
כל שנה אומרים שהשנה זה השיא, אבל תכלס אנחנו כנראה מדחיקים את אוגוסט משנה שעברה. תנו לי רגע לזרוק אותנו שנה אחורה – הזענו. שנתיים אחורה – הזענו. אבל השנה מזיעים עם ערך מוסף
זכיתי להביא אליכם סיפור על חוזק וחולשה, על השדים שלפעמים מתחבאים מאחורי פוסטים מעוררי השראה ועל הצורך להשאר קשובים גם כשהקצב עולה לנו לראש. פוסט ממש אחר