מותר האדם מן הבהמה

באמת תודה לך על נאום הבהמות, קוטלר. תודה שהשלמת את מלאכת השחיטה של הפרה הקדושה שעוד נותרה. תודה ששמת את הצוואר של כולנו מתחת לסכין
[youtube wLlBUfKWMV4 nolink]

עוד לפני שהגעתי אל סופו אני יכולה לומר–  זה פוסט שנכתב בייסורים. אני כותבת ומוחקת, מוחקת וחושבת ומחפשת את המילים. לי אין על מה להתנצל, הרי לא אמרתי שום דבר לא בסדר. אז למה בכל זאת יש בי דחף עז לשטוף את הפה?

מה שקורה בזירת התרבות הוא בלתי נסבל בעיני. בלתי נסבל ששרת התרבות עוד לא הספיקה לחמם את הכסא החדש שלה, כך שבוודאי עוד לא למדה את החומר, וכבר יוצאת בהצהרות וכותרות לכל עבר. בלתי נסבל שיוצאות מפיה מילים שמחלקות את הבוחרים לשוחרי וצרכני תרבות ולבלתי תרבותיים, גם אם לא התכוונה לכךאלה המילים שבחרה וזה מה שאמרה ויותר מכל פגעה למעשה בבוחריה. ככה זה כשאת רק מתיישבת על כסא וכבר ממהרת לקפוץ ממנו. שבי, תלמדי, תכירי, תבחני, תגבשי דעה, תתמקצעי, תתייעצי, תבני ואל תהרסי.

מששמנו את הגברת השרה בצד, אפשר לטפל בבעיה האמיתית של התרבות הישראלית, זו שאת הנרטיב שלה משרטטים וקסמנים, גרבוזים ומביאים אל קיצה בתמרור אין מוצא – קוטלרים.

בתחילת נאומו חשבתי שקוטלר הולך להבקיע. בפתח דבריו הוא מציג בעיה כואבת, בקורטוב סאטירה, בביקורת מנוסחת היטב ולגיטימית איפה, איפה בעולם המערבי נדרשים היום אמניה של מדינה לקיים כנס חירום? אין חמור מכך שאמנים שמייצגים את התרבות, את חופש הביטוי, את הקידמה החברתית, ירגישו רדופים או מושתקים. אין חמור מכך שנשמעים איומי צנזורה על מחשבותיו של כותב, אין חמור מכך שמשרד ממשלה יפעיל סלקציית ימין ושמאל זה יתוקצב, וזה לא, כך ייאמר וכך לא. אני מבינה את הכאב, מזדהה איתו עמוקות, גם לי בא לצאת לרחובות ולקיים כנס חירום משל עצמי.

אבל יש חמור מכך. חמור מכך הוא שבא אמן וכאילו בשם כולנו עושה בדיוק את הדבר שנגדו הוא מתרעם, שנגדו אנחנו זועקים. ״עדר של בהמות מלחכות קש וגבב״ הוא מכנה קרוב למיליון אישה ואיש, מצביעי הליכוד. מנוסחת היטב ההתנשאות השמאלנית שלך קוטלר, ותודה. תודה לך על כך שבררת את מילותיך כך שהסכין שהורדת על צווארה של הפרה הקדושה של כולנו, חתכה כל כך נקי ורהוט וגבוה. תודה שלקחת את כל מה שיפה בשמאל, כל מה שצודק בביקורת שלנו כלפי הממשלה והפכת אותו לקש ותבן שעכשיו אפשר רק להאכיל בו בהמות, כי להשמיע אותו כבר אי אפשר. בגללך, לא בגלל השרה רגב. בגללך ובגלל המריעים לך.

מדף הפייסבוק של שלי יחימוביץמדברת בשם השמאל השפוי (מתוך דף הפייסבוק של שלי יחימוביץ)

אני מוחקת וכותבת, משכתבת ושוב מוחקת, כי אני מרגישה איך השמאל מבצע בעצמו חארקירי ומדמם לי על הידיים, על שתיהן – ימין ושמאל. מפרפר פרפורי ייאוש ובמקום לזעוק זעקות שבר ולנסות להיחלץ, מתלהם בנהמות שיטנה מעוררות פלצות ומוחא לעצמו כפיים.
אני אומרת לכם, הפוסט הזה נכתב בייסורים. הפסדנו, חברים. לא בבחירות. הפסדנו את עצמנו, ומכאן חייבים לחזור ולבנות.

תגובות