כלי זין
פרוייקט הזקפות הגבריות, שמוצג במוסף ׳גלריה׳ של ׳הארץ׳ כפרויקט פמיניסטי, לא מוציא את הנשים חזקות ולא מעביר שום מסר מלבד ״אם תראה לי את שלך, אראה לך את שלי״ ולרוב הנשים, אם תסלחו לי, אין שום כוונה להראות את שלנו מלכתחילה.
פרוייקט הזקפות הגבריות, שמוצג במוסף ׳גלריה׳ של ׳הארץ׳ כפרויקט פמיניסטי, לא מוציא את הנשים חזקות ולא מעביר שום מסר מלבד ״אם תראה לי את שלך, אראה לך את שלי״ ולרוב הנשים, אם תסלחו לי, אין שום כוונה להראות את שלנו מלכתחילה.
יצא לכן פעם להקשיב לדברים שגבר אמר והיו מביכים, אבל לא רציתן לייבש אותו אז שתקתן וספגתן? אל תענו. אני יודעת שכן. אבל נמאס לי, הפעם לא שותקת, אז אדוני הנכבד, זו לא אני – זה אתה, אולי תסגור קצת את הג׳ורה?!
על אינטואיציה נשית, הפרעת קשב, לידה אחת לא שגרתית ובכוכבית – תזכורת לכל החיים.
יצאנו לבדוק איך מכינים קינוח בריא וטעים משוקו, בטטה, סילאן, פירות יבשים ומייפל. לא בטוח שהצלחנו, אבל יצא מתכון ניסיוני לחיים בריאים יותר לאמהות שעובדות (או לא) מהבית.
ליום ההולדת קיבלתי ברכה בשחור לבן על A4, היה כתוב בה: קניתי לך זמן עם חברה, זמן איתי וזמן ים. הים הוא הזמן שלי. זמן למה שאני אוהבת, ולא מצליחה אף פעם להרוויח מספיק ממנו. אבל כשיש אותו, הכל הרבה יותר פורה. ולא במפתיע, גם העסק שלי ש״מפסיד״ זמן שלי, מרוויח.
יום המשפחה הוא התזכורת השנתית לכך שעדיין התפיסה הבסיסית היא שמשפחה = אמא, אבא, אח, אחות ועוד אחד מאלה, אז אולי זו גם הזדמנות לתזכר את כולם שזה כבר מזמן לא ככה, ושאפשר גם אחרת ושעדיין תהיה משפחה נהדרת, מאושרת ואוהבת.
זה פוסט שהוא אנטי תזה לבייבי בום, על חיים קטנים מאוד שתחילתם לא מצטלמת טוב. זה פוסט של 3 אמהות שמבקשות להפיח תקווה אצל הורים לפגים, שדרך ארוכה עוד לפניהם, ואת דרכם ביקשנו להאיר בתקווה, ולחזק בידיעה שעבור רבים המסע מסתיים בהצלחה. זה פוסט קצת ארוך, על מסע שתחילתו בכאב וסופו בשמחה.
אחרי שבוע ראשון של שיחות עם אמהות עצמאיות.
או – איך הצלתי את עצמי בעזרת ג׳חנון, מופע האשליות של חזי דין, חוט ומחט ומאסטר שף.
ראשי פרות כרותים, שלוליות דם, סרטונים “שערורייתיים”, ילדים קטנים בהירי שיער עם מבט עצוב ועיני עגל… וואלה, לא שכנעתם אותי שאתם יותר טובים ממני. (ובכל זאת ערכתי מחדש כדי להסביר למה..)