גבירותיי וחמותיי
10 דברים שלמדתי משתי חמותות. אולי אין בכלל מילה כזאת, אולי לא צריכה להיות כי אחת מספיקה מעל הראש, אבל תכלס, אם אפשר ללמוד הרבה מאחת, זה רק עניין של הסכמה ללמוד כפליים משתיים. מה שלא הורג מחשל.
10 דברים שלמדתי משתי חמותות. אולי אין בכלל מילה כזאת, אולי לא צריכה להיות כי אחת מספיקה מעל הראש, אבל תכלס, אם אפשר ללמוד הרבה מאחת, זה רק עניין של הסכמה ללמוד כפליים משתיים. מה שלא הורג מחשל.
מפגש עם חברת הכנסת עליזה לביא, יו״ר הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי, האיר מחדש את הצורך הבוער להגדיל את הפוקוס על זכויות נשים וקידום השוויון בכל האספקטים, לטובת העתיד שלנו כנשים בוגרות ולטובת העתיד של בנותינו בארץ הזאת.
כן, שוב יצא לי השד על האח הגדול, ואני יודעת שאני לא חייבת לצפות ולפיכך לא צופה, אבל לסובב את הראש לא יגרום לזה להיעלם. מעונה לעונה עולה יותר רפש מהבית הזה, וככל שהרפש מתעצם כך הסקסיזם על המסך גואה, וכאן אני חושבת שדווקא יש לנו הרבה מה לומר, וצריך לומר.
״תשמע״ אמרתי לפני שהמשחק התחיל, ״אתה יודע שלא סביר שינצחו, נכון?, גם בחצי הגמר ניצחו רק בקושי ולא מי יודע מה הגיע להם. אני רק אומרת, שלא תתאכזב…״ בחיי, מה שנהיה ממני, סיוט לראות איתי משחק.
אני לא שותפה לתחושת הצער והבושה המתרחשת ומתרגשת. למה? כי אני לא עשיתי שום דבר רע.
אני מודה שכאשר שמעתי את הציטוטים מדבריו של השופט רוזן מתוך בית המשפט כל מה שעבר לי בראש זה ׳יהיה כאן דיסקו! (או רוקנ׳רול)׳ כי כך יעשה לאיש אשר לא הסתפק בכל הטוב שהיה לו.
׳לא הייתי צריכה שקובי ימות כדי לדעת איזה אדם הוא היה. אבל כן היה לי חשוב לגלות שגם כל המפקדים סביבו וחייליו ידעו את זה, שהצליחו לקלוט אותו.׳ שיחה עם אמא
כבר כמה חודשים שאני בחיפוש אחרי ה״צד הנשי והרך״ שבי, ולמרות שהחיפוש די מוצלח בעיקרו, היהפוך נמר חברבורותיו?
דווקא קמפיין ״זמן נשים״ לקראת טקס הדלקת המשואות הדליק לי נורה אדומה. מה נורה? זרקור! אז כתבתי, מה כבר יעשו לי? מקסימום לא יזמינו אותי להדליק משואה…
׳למה?׳ אני לא יודעת למה, אני עונה. 12 שנים במערכת החינוך ועוד כמעט 20 שנה בחיי הבוגרים לא מספקות תשובות לזכרון שעומד מאחורי היום הזה, ובטח שלא הבנה. פשוט נמשיך לשאול, עניתי. ומצאתי גם דבר אחד קטן שאני כן יכולה לעשות.
אני לא יודעת אפילו איך אתחיל לכתוב את הפוסט הזה, אבל אני יודעת שקוראים לו ׳הילדים מארץ לעולם לא׳. לעולם לא תהיה להם ילדות אחרת. ואני לעולם לא אשכח שבעוד שאני מרפדת את הילדות בנועם החיים, יש ילדים שנרדמים על הרצפה. לקרוא עד הסוף, למרות שממש מתחשק לברוח באמצע….
אנחנו המין הגיבור, יש לנו את השאלות והתשובות, והאומץ לנסות ולהודות בפחד, וליפול ולקום ולנסות שוב. זה כמו לרכב על אופניים.