פרק 31 – דניאל קרן: זן ואמנות האקסטרים
מה התכונה הדרושה למטפסים? מה קורה כשרואים סופה מתקרבת? מה מוביל אנשים לאולטרה? מה הקשר בין חיים במנזר לחציית הסהרה? למה אנחנו אוהבים לרוץ? ועוד. כל זה בפרק אחד
מה התכונה הדרושה למטפסים? מה קורה כשרואים סופה מתקרבת? מה מוביל אנשים לאולטרה? מה הקשר בין חיים במנזר לחציית הסהרה? למה אנחנו אוהבים לרוץ? ועוד. כל זה בפרק אחד
אמיל זאטופק כונה הקטר הצ׳כי בשל סגנון הריצה שלו, אז דיברנו על זה. אבל חשוב מכך, דיברנו על הישג בלתי נתפס ועל רוח הספורט והאצילות שלו
מישאל דגן מתחזק תדמית קשוחה ועוקצנית, אבל גם ניסיון של 15 שנות אימון ריצה ומועדון ריצה גדול ובולט בשטח. דיברנו על ריצה ומעבר לה
אין רץ שהמילה אינטרוולים לא מזיזה אצלו משהו. בפרק דיברנו על ראשית השיטה בשנות ה-30, התפתחותה ואיך מבצעים אינטרוולים היום לעומת אז
גונדר הייג וארנה אנדררסן כמעט נגעו ב-4 דק׳ למייל. בדרכם לשם יישמו באימוניהם את שיטת הפרטלק, שבה אנו משתמשים עד היום
שרונה שלו מאייר היא מודל לקידום של חיים משותפים הלכה למעשה. איך משקמים את המרקם העדין שנפגע במהומות ועל מקומה של הריצה בחיים המשותפים לכל תושבי הגליל והארץ בכלל
כולנו מכירים את סובב הר איתן – השביל ההיקפי המסורתי, אבל ממש במרחק ירידה ועליה יש שפע מסלולים מגוונים ויפים. קופצים להר חרת ותל צובה
“הוא דמה לספינקס. מתבודד, רציני, שתקן, בעל משמעת-עצמית בלתי-מתפשרת, ועם אמביציה בוערת – white-hot ambition. הוא היה האתלט בעל הדמיון הרב ביותר, לנפוליאון בונפארט” (
נורמן האריס ורון קלארק, The Lonely Breed)
בפרק הראשון נגענו בשאלה למה בכלל לדבר על ההיסטוריה של אימוני הריצה למרחקים ארוכים, ובפרה היסטוריה – איך הכל התחיל
כשרואים את דורון על הפודיומים עם תוצאות נהדרות כדאי להקשיב ולדעת שהדרך לשם היתה הדרגתית, מלאה בסבלנות ועם הרבה צניעות. כמו ריצה למרחקים ארוכים