את יפעת אנזלביץ (41, אמא לנדב 8 ונועה 6.5) פגשתי בפעם הראשונה בסמטאות החיפוש בגוגל, כראוי לשתיים שהרשת היא מקום העבודה שלהן פחות או יותר.
כשנתקלתי בסטודיו אנזלביץ בחיפושיי אחר בית שיעצב את הלוגו שלנו מחדש, עוד לא ידעתי שמדובר בעסק 100% נשי (ולא מתוך הדרת גברים), אבל מהר מאוד הכרתי ולמדתי שזה חלק מהקסם.
קצת בשונה מהעצמאיות בשטח שעליהן כתבתי בעבר, יפעת לא עשתה הסבה לעצמאות לאחר שהפכה לאמא, אלא הביאה את ילדיה כבר לתוך מציאות וורקוהולית (להגדרתה) , ובימים אלו, שבהם היעדר נוכחות נשית מהפריים טיים, מהפאנלים ומדרגי ניהול בכירים מעסיקה רבות מאיתנו, זהו משב רוח מרענן לכתוב על סטודיו בוטיקי בניהול נשי מובהק, שנותן שירות מצוין גם לחברות ענקיות, שמזוהות כמעוזים גבריים.
אין כאן אג׳נדה פמיניסטית לוחמנית, רק בחירה במה שעובד, ובמשך שנים סטודיו אנזלביץ מוכיח שלא צריך ׳גבר שינהל את העניינים׳ ושהחשיבה הייחודית ועבודת הצוות הנשית בו הן נכס עבור לקוחותיו.
זאת, לצד עלייתו של נושא הקושי של העצמאים (ובמיוחד של עסקים קטנים) בארץ אל השיח הציבורי, הופך עבורי את המודל הזה למעניין במיוחד – עסק של אמא עצמאית, שכל עובדיו הן נשים.
אז איך נולד הסטודיו?
ב2013 חזרתי מניו יורק אחרי 3.5 שנים, בהן עשיתי תואר שני בschool of visual arts ועבדתי בkiehl’s.
כשהייתי צריכה לעבור תהליך של ויזה בתחושה שלי זאת הייתה נקודת אל חזור, אם עושים ויזת עבודה – נשארים, ואין ספק שהיה שם מצויין. אבל המחשבה שהילדים שלי יהיו אמריקאים נראתה לי מאוד בעייתית, וככה בהחלטה של רגע החלטתי שאני חוזרת.
כמובן שלמחשבה הזו התלוותה תחושת ההחמצה של מה ההזדמנות שאני מפסידה בתחום המקצועי במרווח בין ניו יורק לתל אביב, ולכן כשהגעתי היה לי ברור שיהיה לי סטודיו.
בהתחלה חשבתי שנכון לעבוד איפשהו על מנת לראות מה קורה כאן אחרי היעדרות ממושכת, אבל יצא שהציעו לי פרויקט גדול בתור פרילנס ובד בבד נכנסו עוד עבודות וככה נפתח הסטודיו, שגם את שמו קיבל רק כי לא הצלחתי לחשוב על משהו טוב יותר וכבר נשאר ככה…
לקח לי 8 חודשים לראיין מישהי ולצרף אותה לבייבי שלי. זו לא היתה החלטה להעסיק רק מעצבות נשים, אבל כך למדתי עם הזמן שעובד לי הכי טוב. היום אנחנו 4 מעצבות– איתי עובדות דניאל, תמר ואורלי.
מה מיוחד בהתנהלות של סטודיו של נשים בלבד?
הסטודיו מאוד ביתי, גם עבור הלקוחות וגם למעצבות, אנחנו לגמרי סוג של משפחה שחולקת את אהבתה לעיצוב, תוך כדי העבודה שלנו אנחנו מחליפות חוויות/השראות וכל מה שגורם לנו כנשים וכמעצבות לפתוח עוד ס“מ בחלון שלנו לעולם.
התחושה בסטודיו היא משהו מאוד חזק שמאוד חשוב לי, זה לא רק מקום עבודה (אני מקווה שהבנות יסכימו איתי 🙂
מבחינת הלקוחות, אנחנו נותנות מעטפת וליווי צמוד למותג לפי הצורך, אנחנו סטודיו שעושה את כל העבודות בתחומנו – מיתוג, עיצוב אתר, עיצוב חנות, מוצרי קד״מ, מצגות – הכל, וזה בהחלט חשוב על מנת לראות את התמונה המלאה עבור הלקוחות שלנו. חוץ מלדעת לעצב אנחנו גם שמות דגש על השירות, ובעיני זו נקודה מאוד חשובה וחלק בלתי נפרד מהמוצר.
מהם הקשיים שאת חווה בעצמאות?
גם היום אחרי 11+ שנה, אני לפעמים חושבת שזה תיכף ייגמר…
לגבי ההתנהלות השוטפת, בגלל העומס הרב של הפגישות וניהול הלקוחות וכמובן ניירת כזו או אחרת, שעות העיצוב שלי הם בעיקר בלילה. אחרי תסכול של “אני לא מעצבת” הבנתי שגם בלי להיות על המחשב אני מעצבת יחד עם הבנות ושטביעת האצבע שלי קיימת בכל מה שיוצא מהסטודיו.
הקושי הגדול הוא לנהל את הכל יחד, בסוף מי שעומד בלחץ מול הלקוח זו אני, ואני מאוד משתדלת שאם צריך לעבוד לילות וסופ״ש אני אקח את זה על עצמי ולא המעצבות.
כמובן שיחד עם ניהול סטודיו, צריך לנהל גם בית וילדים (שלו“ז החוגים שלהם עמוס עד כדי כך שהוא כתוב על הדלת שלא נשכח).
ואיך באמת את משלבת אמהות ועצמאות?
המוטו שלי לגבי זה הוא שהילדים תמיד לפני הכל והעצמאות היא הדרך לגרום לזה לקרות ולחיות עם זה בשלום.
מצד אחד אני מרגישה בת מזל שיש לי מקצוע שאני כ“כ אוהבת, מצד שני – אין לי שום אפשרות להתנתק ולצאת לחופשה ללא הטלפון והמחשב. לפעמים אחרי תקופות לחץ נוראיות שמתחילים קצת לנשום במקום תחושת הקלה אני מרגישה ריקנות, ככה זה וורקוהוליים, כנראה. אבל למרות העבודה מסביב לשעון, אני קובעת את הלו“ז שלי והוא מאוד גמיש בכל מה שנוגע לילדים. יש לי את היכולת לבחור מתי אני עובדת מהבית, או להיות זמינה לכל צורך שלהם. הם אומנם יודעים שאמא עובדת הרבה, אבל גם נהנים מאמא מאושרת ששמחה במה שהיא עושה וזה בעיני מסר מאוד חשוב שמועבר להם.
כמובן שגם בתוך זה יש גבולות, ואני משתדלת לעבוד בלילה כשכולם ישנים וזה החוק לגבי סופ״ש, אלא אם יש משהו ממש יוצא דופן.
מה החזון שלך כבעלת עסק?
להמשיך לעצב דברים שאני גאה בהם. אני לגמרי חושבת שאנחנו לוקחות את הלקוחות שלנו קדימה למקומות שאף אחד מאיתנו בתחילת הדרך לא חשב עליהם, אנחנו לא כאן כדי שהלקוח יאשר לנו את הסקיצה, אנחנו כאן כדי לפרוץ איתו דרך.
מה הטיפ שלך לאמהות ששוקלות לצאת לעצמאות?
קודם כל חשוב שתהיה תמיכה מהבית, של הזוגיות, של ההכנה לילדים כי נדרשים ויתורים מסויימים מצד כולם.
אחר כך – לאהוב את מה שאת עושה, להיות שמחה בזה, להתפתח כל הזמן וכמובן – לא לשכוח לדאוג למיתוג העסק כבר מההתחלה, ממש כמו שאת דואגת בעצמך להיראות במיטבך לכל פגישה שאת יוצאת 🙂