יש לי וידוי. אני קרניבורית מודחקת. כלומר לא בארון, אבל קצת בגמילה.
הריצה, הבריאות, המודעות הסביבתית, המיטלס מאנדיי והעובדה שבסוף הגעתי לארבעים, גרמו לי להפחית את צריכת הבשר. ובכל זאת, האהבה לאדום הזה לא דעכה. בעיקר לסטייק טוב או נתח צלוי, כזה עם טעמים עזים, שהוא איכותי מספיק כדי לקבל במידת עשייה נמוכה ושמשביע את החשק לדי זמן כדי שאוכל לדבוק בבחירה להפחית בצריכת בשר.
הבעיה שבארץ לא פשוט למצוא סטייק טוב. החל בבשר הכשר וכלה בחוסר הבנה בסיסית של אופן הבישול והתיבול המושלמים לנתח. לכן בכל פעם שאני מזמינה במסעדה סטייק, האיש שלי מזיע זיעה קרה ולא נוגע במנה שלו לפני שהסטייק שלי מאושר.
הסיבה ההיסטורית לכך היא שב-80% מהמקרים שמוגש לי סטייק במסעדה הוא מוחזר בבושת פנים למטבח והשיחה סובבת את הקושי שלי להבין מה הבעיה להכין סטייק טוב ולמה להכניס סטייק יקר לתפריט אם השף לא יודע להכין אותו. תארו לכם כמה כיף לשבת לאכול איתי במקרה כזה. (ספויילר: לא כיף.)
בין המסעדות המעטות שכן מגישות בשר מעולה בארץ אני מדרגת את המושבוצ במושב רמות כאחת המועדפות עליי. אבל לא כל יום אני מגיעה לרמות, לכן את הקצבת הסטייקים שאני מאפשרת לעצמי אני מעדיפה לרוב להכין בבית, כמו שאני אוהבת. עכשיו תבינו מה רבה היתה שמחתי כשגיליתי שיש במושבוצ קצבייה, שמוכרת את אותו הבשר שמוגש לאורחי המסעדה ושנתח לבחירתי עושה את דרכו אליי. החיים היפים.
#בעבודהאומריםלכם
רוסט מבשר רזה? בהצלחה עם זה
בחסות הבחירה לשמור על הבריאות בחרתי בנתח רזה שלא צליתי בעבר.
אחרי שקראתי, למדתי שהוייסבראטן הוא נתח אסתטי, נוח לעבודה, מתאים למילוי, לבישול ארוך וגם לצלייה – דרך הבישול המועדפת עליי, מבחינת הטעם וזמן העבודה.
אז איך צולים נתח רזה ונשארים בחיים? מסתבר שהאיטלקים עושים את זה הכי טוב. המתכון הזה לקוח מאזור פירנצה, ולכן קרוי רוסט פלורנטין.
הנתח נצלה בשלמותו בתנור, ללא תיבול או שימון, ולאחר הצליה מושרה במשרה עשבים, תבלינים ושומן בזמן שהוא מתקרר ושומר את מיציו.
מסורתית, מנה שמתהדרת בשם ״פלורנטין״ תכלול גם תרד וגבינה או רוטב מבוסס שמנת או חמאה. במתכון הזה העדפתי להמנע ממוצרי חלב, ועל התרד ויתרתי כי לא התחשק לי לחלוט אותו בנפרד מעשבי התבלין, אבל שומרת ליום שבו אגיע פחות עצלנית למטבח.
התקציר בסרטון למעלה, והמתכון פה למטה.
רוסט פלורנטין שווה ברמות
עבודה: 10 ד׳ | בישול: 40 ד׳
מצרכים:
נתח וייסברטן במשקל 2 ק״ג
1/2 כוס שמן זית איכותי וטעים
כוס עלי כוסברה
חופן עליי פטרוזיליה
1/2 כוס עליי מרווה
כוס עלי נענע
(תוספת מבורכת – כוס תרד חלוט קלות)
מלח גס
פלפל שחור גרוס
שתי שיני שום כתושות
חצי כוס אגוזי קשיו מסוכרים קצוצים גס
להכנה:
מניחים את הנתח בתבנית עמוקה על נייר אפייה.
מכניסים לתנור שחומם מראש ל-230 מעלות למשך 15 דקות.
מורידים את החום ל-200 מעלות ומשלימים ל-40 דקות צלייה.
למשרה:
במהלך צליית הבשר מכינים את המשרה מכל המרכיבים.
קוצצים את עשבי התבלין ומעבירים לקערה.
מוסיפים את השום והתבלינים.
יוצקים את השמן ומערבבים היטב.
בתום 40 דקות מוציאים את הבשר מהתנור ומושחים אותו ב-2/3 מהמשרה.
עוטפים את הבשר בנייר אפייה ומניחים לו לנוח למשך כרבע שעה.
לאחר מכן פורסים לפרוסות דקות ככל שניתן.
להגשה:
מגישים עם מעט מהמשרה ומעטרים באגוזים.
אפשר להגיש לתוספת כל פחמימה, ובמיוחד תפוחי אדמה אפויים.
אני בחרתי להשאיר מקום לבשר ולהגיש עם סלט קולסלאו לייט ובירה.
את הפרוסות שנותרות ניתן לחמם למחרת ומומלץ לאכול גם בטמפרטורת החדר או אפילו קרות בכריך.
אהבתם? ספרו לי בתגובות, זה עושה את העבודה הרבה יותר כיפית.
רוצים לקבל עוד המלצות שוות שבדקתי בעצמי? הירשמו לניוזלטר ממש פה
