יום אחד הלכתי לתומי ברחוב ונתקלתי בחבר מהריצה שהלך שלוב זרוע עם אשתו. החבר מיד נופף לי לשלום בלבביות ששמורה לרצים בדופק מנוחה, ולי לקח עוד רגע לקשר שזה הוא.
כשנפל לי האסימון אמרתי בקול גבוה מדי ״יווו, איזה קטע, לא זיהיתי אותך עם בגדים.״
איזו טעות נשמה, איזו טעות.
השיער של אשתו סמר, השיער שלו הלבין, ולי היה ברור שיום אחד כל זה יהפוך לפוסט.
׳רגע! מה הלחץ? רק התכוונתי שלא זיהיתי ככה, בחלומות הכי פרועים שלי לא דמיינתי אותך בג׳ינס.׳ ניסיתי להציל את המצב באופן לא מי יודע מה משכנע.
אבל תכלס, ושישאר בינינו, מי באמת מזהה אותנו בלי המצחייה, משקפי הזבוב וההזעה המוגברת?
תהרגו אותי לא מבינה למה יצא לנו, הרצות והרצים, שם של אימת כל הנשואים והנשואות והבניזוגים והבנותזוגות לנו.
אז יש צ׳יזבט כזה ש׳קבוצות ריצה זה הריקודי עם החדש׳, כאילו שאנשים מחוללים הורה והבה נגילה בשבילים והופ נופלים בגורן זה בזרועות זו בטעות.
הדיבור הוא שאנשים מתחילים לרוץ כדי לרזות, אחר כך נרשמים למרוץ עשרה ק״מ, ממשיכים להתכונן לחצי, עומדים על הפודיום של המרתון ומתגרשים בואכה אולטרה.
בין לבין, על פי מקורות שלא יודעים דבר כמובן, הם לא שוקטים על השמרים ומפלרטטים על ימין ועל שמאל, עושים סקס פרוע בשיחים לצד התנים או בחדרי אהבה שצצים כפטריות אחרי האולטרה בקצה מסלולי אימון נפוצים (שניה, כותבת לי בפנקס הרעיונות ׳איך להתעשר׳), ולבסוף -מתגרשים וחיים האפילי אבר אפטר עם ׳האחת שלי׳, ולמען יראו וידעו תולים זוג מכנסונים זוהרים תואמים על מחזיק המפתחות.
שניה אחת לפני ההסברים למה ממש אין שחר לשמועה הזדונית הזו, תנו לי להציב פה אקסיומה שכדאי לקעקע צמוד לקעקוע 42.2 על התאומים:
הגורם מספר 1 והבלעדי לגירושין הוא נישואין. הגורם מספר 1 תת סעיף א׳ והאחרון לגירושין הוא נישואין לא מאושרים.
זה הכל. אין עוד גורמים.
עכשיו כשאמרנו את זה, הנה 10 סיבות למה ממש אין מה לדאוג כשבן/בת הזוג יוצאים לרוץ לפני הזריחה או אחרי השקיעה (כתוב בלשון זכר ו/או נקבה אך מתייחס באופן שווה לבני ארבעת המינים. תעשו את ההתאמות לפי הצורך ותכינו ליד זה איזוטוני שלא יתקע לכם בגרון.)
10 סיבות לא לדאוג ו/או לקנא כשבן/בת הזוג יוצאים לרוץ עם חברים
1. אנחנו מדברים רק על ריצה. כלומר ברור שמדברים על הכל וגם על החיים עצמם – שזה ריצה. כלומר חופרים. רק לך הוא שומר את המענה בהברה אחת כאילו שהוא מקשיב ככה שגם את יכולה להשחיל מילה או מאה.
2. עד כמה שזה ישמע לך הזוי, עוד לא נולדה הבחורה שגבר מתנשם בכבדות בטייץ ובלי תחתונים עושה לה את זה.
3. אנחנו מזיעים, כמו חזירי בר באוגוסט. גם כשינואר. ולא משנה איזה דאודורנט הוא קנה וכמה הוא הריח סקסי כשיצא מהבית, אחרי חמישה ק״מ זה ממש כמו התחתוניות שלנו – ללכת עם, להרגיש בלי. (גם לנו הרצות, אגב, אין ריח של שושנים.)
4. עוד בעניין הריחות – על מה שלקח לו שנתיים להשתחרר לידך הוא נפתח לפנינו כבר במרוץ הראשון. במקביל, בנות מלך לומדות להשתין באמצע שבילים באולטרה. הלך המסתורין. He is all yours baby!
5. אחרי 30 ק״מ היד היחידה שאנחנו מפנטזות שתתעסק לנו עם התחת היא של המטפל. רק לידיעה: גם הגבר שלך מפנטז על זה, כלומר – על היד של המטפל.
6. אין טינדר לרצים, ובסטראבה כולם רואים.
7. אנחנו בעיקר עפים על עצמנו ועסוקים בהתפתחות התאומים ואח שלהם הארבע-ראשי, אז א׳: תהיי רגועה, הוא יותר עסוק בלבחון את הרגליים של עצמו מאשר את שלנו, וב׳: ממילא, איזה גבר רוצה אישה שמתחרה איתו למי יש יותר גדול?
8. בואי נהיה פרקטיות – הם אמנם יודעים שמאיתנו לא ישמעו שכואב לנו הראש, אבל מצד שני יש מחר אימון בוקר, אז בשמונה כבר כיבוי אורות והילדים עוד ערים.
9. בואי נהיה פרקטיות 2 – שמעת פעם שיחה של רצים? המהות שם זה מי גומר יותר מהר. ריספקט על הלהפוך את החיסרון ליתרון, אבל לא תודה.
10. בואי נהיה פרקטיות 3 – נראה לך שאני מכניסה הביתה גבר שיוצא לרוץ חמש פעמים בשבוע בארבע בבוקר? ומי בדיוק יהיה עם הילדות כשאני יוצאת?!
לסיכום, נשמות יקרות וטובות, אין מה לדאוג או לקנא כי אין טוב יותר מפרטנר/ית שטוב לו/ה. סטוצים אפשר למצוא גם בחוג לקיפולי נייר, בלי להזיע ובלי ללכת לאיבוד ביער קדושים.
תשמחו שאנחנו נהנים ושאנחנו לא לבד בחוץ בשעות המשוגעות האלה, תמצאו את מה שעושה לכם טוב ועופו על זה, הודו לאדושם כי טוב שאנחנו לא מתעקשים שתבואו לרוץ איתנו, ואל תשכחו שקנאה ומרמרת עושות קמטים ושבריצה יש לידנו אנשים מחייכים וחטובי רגליים וזה מוציא אתכם לא טוב.
שיט, בלי השורה האחרונה, תמחקו את השורה האחרונה.
_____________________________
*בתמונה הראשית: מדגם מייצג מהחברים בקייטנה של ליאור – קבוצת ריצה חברתית בת״א. אם לא נבהלתם ועדיין יתנו לכם/ן לצאת מהבית אחרי הפוסט הזה – כולם מוזמנים לרוץ איתנו בכל שבת בבוקר (ולפעמים גם בשישי)
__________________________
אם אהבתם – לייק שווה איזה קילומטר, לפחות. תגובה = אימון אינטרוולים.
אם בא לכם לעקוב אחרי הדרך שלי ואולי לקבל השראה לנוע בכיוון- הירשמו לניוזלטר, זה לוקח שניה ושורף מלא קלוריות.
