הלו, יש שם מישהו?
פתאום השתררה דממת אלחוט.
אחרי הצונאמי של תמונות המכנסיים וחולצה השכובים על מיטות עם מספרי חזה, פלוס סטטוסים ׳התרגשותתתתתת׳ ארבעה סימני קריאה, פלוס טלפונים, וואטסאפים ומברקי איחולים כמו לכלה ביום חתונתה, פלוס ׳אז מתי את יוצאת? איך אתה מגיע? איפה חונים?׳ שזה המקבילה של הרצים ל׳איפה אתם עושים את החג?׳ – פתאום נהיה שקט.
וזה לא שזה לגמרי לא מתאים לי, דווקא די מתאים, כי מיום ליום בטייפר מן התרגשות כזו, בלי סימני קריאה, הלכה והתיישבה לה בין הפופיק לבית החזה, והיא קצת נעימה וקצת לא, אבל היא בעיקר מה שהיא – התרגשות.
בעוד פחות מ-24 שעות נהיה כולנו אחרי קווי הסיום שלנו – מרתון, חצי מרתון, 10 ק״מ או 5 – כל אחד והיעד שלו. זה היופי בחג הזה. אין הגדה אחת שכולם קוראים ממנה, לכל אחד יש את התכנית שלו שהוא התפלל וסגד אליה לבד, וכולם מסביב תמכו, התעניינו ועודדו.
אז הנה עוד סיבה מצויינת לרוץ – יש כאן באותה מידה רעש ושקט, בדיוק כשצריך אותם, ויש הזדמנות להתרגש באמת מבפנים, קצת כמו ילדים לפני יומולדת, וזה לא רע בכלל.
מה סגרו את כל העיר, מה?
הכי כיף זה התל אביבים שכועסים על המרוץ. איזה עצבים זה שדפקו להם אקספו ענק באמצע הכיכר שפעם סתם רצחו בה, או שבימים טובים מתקיימות בה עצרות פוליטיות מפלגות שכל מי שרוצה יכול לבוא בפקקים ולצעוק על מי שחושב אחרת ממנו.
איזה עצבים זה שהכבישים שלהם שכל השנה אי אפשר לזוז בהם בגלל הפקקים או עבודות הרכבת הקלה פתאום חסומים ל-8 שעות ואי אפשר לא לזוז בהם כמו בכל יום.
איזה עצבים זה שבמקום סתם קוקואים לבושים בבגדים שרק אלוהים יודע מאיפה הביאו, פתאום העיר מוצפת באנשים לבושי זוהרים וגברים בטייץ.
והכי עצבים שבמקום זיהום האוויר הנוראי שהם לא יכולים בלעדיו כבר, במשך 8 שעות כל רחובות העיר מתמלאים בחגיגת הבריאות הזאת, איכס!
נו, באמת, חברים יקרים, כל ערי העולם הגדולות מקיימות אירועים כאלה, שהם ימי חג בינלאומיים שמושכים אליהם רצים ותיירים מכל העולם. אבל תל אביביים רוצים גם להיות ניו יורק- ברלין וגם להגיד ״אבל כאן זה לא ניו יורק -ברלין״. תנשמו עמוק, חבר׳ה. הכל בסדר. כל זה ייגמר כשרובכם רק תתחילו את האספרסו הראשון שלכם, ועד שתסיימו אותו תקבלו בחזרה את כל זיהום האוויר והרעש שלכם בחזרה.
לזרום או לא לזרום?
לפני איזה חודש וחצי העלה מישהו בקבוצת הרצים בפייסבוש שאלה, שיועדה לגברים בלבד – האם עושים או לא עושים סקס לפני ריצה ארוכה או מרוץ.
עכשיו, לא בשביל משהו, כי אני, אתם יודעים, גדלתי בבית טוב, קיבלתי חינוך אורופאי ממש, ואני לא מתעסקת בדברי כאלה, תועבה. חוץ מהחמש פעמים האלה שלא יודעת איך קרה שנהייתי בהריון. אבל שמעתי שיש נשים ליברליות שדווקא כן עושות. וגם אני עשיתי חישוב זריז והסקתי שרוב הגברים שענו על הסקר חולקים מיטות עם נשים, אבל חברה קפצה לעזרת חבר והסבירה שזו לא שאלה לנשים כי אין עניין אצלנו.
איך שלא יהיה, אצל כדורגלנים יש כמה אמיתות חקוקות בסלע כמו למשל שכדורגל משחקים 90 דקות, הטבלה לא משקרת, חיים משבת לשבת ושלא עושים סקס לפני משחק. עכשיו, דקה לפני מרתון תל אביב, חשבתי שכדאי שגם אנחנו ניישר קו בעניין. אז הנה סקר אנונימי לגמרי, שמיועד לנשים וגברים כאחד – אז מה קורה עם סקס לפני ריצה? לא בשבילי, חברה שואלת…
אם אהבתם – לייק שווה איזה קילומטר, לפחות. תגובה = אימון אינטרוולים.
אם בא לכם לעקוב אחרי הדרך שלי ואולי לקבל השראה לנוע בכיוון- הירשמו לניוזלטר, זה לוקח שניה ושורף מלא קלוריות.
