*עריכה 22.4.19 – ארבע שנים הפוסט הזה מתגלגל. מאז שילדתי את ניבי. השנה לראשונה אני נאנחת אנחת רווחה כשהרב של בי״ח איכילוב יוצא במסר ליברלי ושפוי – אין לחפש בתיקי הבאים בשערי בית החולים חמץ. ובאותה נשימה גם אני אומרת – אין לשים אצבע בעינם של אחרים. זו אולי הדרך היחידה שנוכל לחיות זה לצד זה, איש באמונתו. בשלום.
חג שמח
את היממה האחרונה אני מעבירה במקום שהוא בשגרה דגם מוקטן של מציאות אידיאלית- מחלקת יולדות.
בבית החולים מאיר בכפר סבא, העיר שבה נולדתי ובה נולדו לי ילדותיי, מאכלסים את מחלקת היולדות אמהות ותינוקות מכל המינים והסוגים- ובעיקר מכל הדתות.
מכל החדרים נשמעים קולות בכי דקים או צלילי יניקה שוקקים, וגם פטפוטי השמחה והקולות המטופשים שנוהגים בהם ההורים והאורחים המאושרים ליד תינוקות בני יומם. אם היו ברקע גם ציוצי ציפורים הרי שהיה מדובר באידיליה לשמה.
אלא שבעידן הוירטואלי גם המציאות חודרת את קירות הפנטזיה. מסתבר שחם שם בחוץ, ולא רק בגלל השרב, אלא כי לצד מדורי המתכונים הכשרים לפסח הגודשים כל אתר שמכבד את עצמו, מתנהל לו קרב איתנים המתפרש על כמה חזיתות בשאלת החמץ.
מה שהתחיל באיסור להכניס חמץ לפארק עפולה שנראה שטותי, המשיך בציוץ של עמית סגל שבוודאות הוא שטותי וגם שגוי, ונמשך אל שיח רשת סוער- ודווקא בצדק.
היום בצהריים כשהבנתי שכל מה שיש למטבח כאן להציע זה ירקות, חלבונים ומצות, ביקשתי מאהובי להביא לי כריך, כי הדבר האחרון שיולדת צריכה לאכול זה מצות (שאינני אוכלת גם בימים רגילים וגם לא אם ישלמו לי).
׳כאן לא פארק עפולה׳ חשבתי לעצמי, זו כפר סבא עירי, החילונית עד מאוד, הנאורה, החיה בשכנות לערים ערביות, ומקיימת אורח חיים מודרני ועדכני.
אז חשבתי… אלא שבפתח המחלקה פשפש השומר בשקית והתריע כי ׳אסור להכניס חמץ למחלקה׳. בלי להתבלבל מהעובדות אהובי הבטיח שמדובר בלחם כשר לפסח, בדוק, זה מה שהוא ביקש וזה מה שקיבל, הרי לא היה מביא לאם ביתו חמץ עכשיו.
׳זה לא נראה כמו לחם כשר׳ ענה המאבטח, אבל איכשהו הן האהוב והן הכריך חמקו פנימה בכל זאת, ויותר מאשר החמץ- תחושת החמיצות.
אני שוכבת כאן, שבעה למדי עכשיו, ותוהה לעצמי- מה חושבת לעצמה הנהלת בית החולים לעזאזל? באיזו זכות בכלל? הרי לא קיים בשום מקום איסור על אכילת חמץ, ומי הם שיגבילו את התפריט שלי ושל יולדות וחולים חילונים או שאינם יהודים? ומה, בשם שמים, הצעד הבא? אולי איסור הנקה בוילון פתוח??
רוצים התחשבות ברגשות הציבור השומר כשרות? בשמחה!
בקשו שנכבד את כשרות המטבח והשאירו מחוץ לו מקרר נוסף שאינו מוכשר לפסח ושפע כלים חד פעמיים. אני מוכנה לגמרי לפשרה שכזו, אבל התחשבות או שהיא הדדית או שאינה קיימת, ובמקרה הזה- היא איננה קיימת.
מדובר בהנחיה לא מתקבלת על הדעת, שמתאימה למדינת דת בלתי דמוקרטית, שיוצרת אפליה כנגד רוב הציבור ותכל׳ס בעיקר לא ניתנת לאכיפה ונורא מעצבנת!
רוצים שתישמר לנו הזכות להתלונן על דעאש, איראן ושאר החלקים ההולכים ומסלימים בדתותיהם בעולם?! אם כן- אנחנו חייבים להישמר מלהפוך להיות כמותם, אחרת אנחנו מה זה מחמיצים את הפואנטה.
**עריכה. 27.3.18
כשכתבתי את הפוסט הזה קיבלתי המון תגובות תומכות וכמה תגובות איומות, והנה עכשיו, שלוש שנים מאוחר יותר, הפורום החילוני וישראל חופשית מגישים בג״ץ כנגד האיסור להכניס חמץ לבתי חולים בפסח וכנגד ההוראה המפורשות למאבטחים לחטט בתיקי הבאים בשערי בתי החולים שלא לצורך שמירת הביטחון בלבד, אלא כדי לוודא שכל הנכנסים שומרים על צביון החג הדתי, בין אם זה מוצא חן בעיניהם או לא.