כשהתחלנו בתיכון לדבר על מי הולך לאן ומה נעשה בצבא, רוב הבנות רצו להיות מד״סיות, מש״קיות או חלמו על קצונה בהדרכה בבה״ד 80, כראוי לשלהי שנות ה-90 הלא מי יודע מה עליזות. אפילו שמאחורינו עמד בג״צ אליס מילר, שקבע שאפליית נשים אסורה גם בצה״ל, הנתיבים בהם ידעו רוב הבנות שמותר וכדאי להן ללכת עדיין לא התרחבו.
לעומת חברותיי, חלמתי להיות מדריכת צלילה בשייטת 13 כבר מגיל 12. לא ממש עניין אותי להילחם, אבל הרעיון שלאורך השירות הצבאי שלי אנשום אוויר ממיכלים ושבמקום מדי ב׳ אלבש חליפת צלילה גרם לי לרחף מאושר בכל פעם שעבר בראשי.
התחלתי לצלול בגיל 7. עד שהגעתי לגיל גיוס היה לי רקורד של מאות צלילות. היכולות שלי מתחת למים היו מהטובות שיש בכלל, וביחס לעצמי אין ספק שהייתי מועילה יותר בניווט בעומק הים מאשר ברחובות תל אביב, שם הוצבתי והלכתי לאיבוד כפעמיים בחודש בדרך מתחנת האוטובוס לבסיס.
אבל יכולות לחוד ומציאות לחוד. בשלב מוקדם של השיבוצים לתפקידים בצבא הודיעו לי שמוטב לרדת מהענן שריחפתי עליו – אין נשים בשייטת, אלא אם בא לי להיות פקידה. והיות שלא הייתי אליס מילר אבל גם לא היתה לי שום כוונה להיות פקידה, הסתפקתי בתפקיד שאיפשר לי לשרת קרוב לים ולקבל מדים לבנים.
השנה כמעט 2017. 20 שנה חלפו מאז שלא היה לי טעם להילחם בשביל החלום שלי, והרבה מים עברו בים התיכון. מרבית התפקידים בצה״ל פתוחים היום בפני נשים, לרבות תפקידים שיכולתי רק לחלום עליהם בחיל הים של זמני. אבל מסתבר שבג״צ אליס מילר הותיר קצוות פתוחים, אחרת איך אפשר להסביר את הדברים של אלוף במיל׳ יפתח רון-טל: ״להכניס בנים ובנות ביחד לתוך טנק זה נראה לי טירוף מערכות קולוסאלי, אין לי ביטוי יותר עדין… גם לצוללות לא מכניסים בנות ויש עוד מספר תפקידים… בסך הכול סדר גודל של 80% מהתפקידים בצה”ל נפתחו עבור בנות, וזה בסדר גמור.״
אלא שזה לא בסדר.
תחשבו כך: נניח שרק ל-80 אחוז מהנשים היתה זכות בחירה. זו מרביתן של הנשים. דמיינו ששר כלשהו היה אומר שלנשים מ-80 מיישובי הארץ יש זכות בחירה, רק לא כולל נשים מהפריפריה, או מההתנחלויות או נשים חרדיות למשל – אלה 80 אחוזי שוויון, וזה בסדר גמור. למה צריך שכווווולן תצבענה? נשמע הזוי, נכון?
זו בדיוק הגישה שמשמרת את הפער בין נשים לגברים ומתחזקת את הנתיבים המתוכנתים מראש שנשים רשאיות לצעוד בהם.
להוסיף חטא על פשע, מסביר רון-טל כי מאחורי הרצון לשלב נשים בתפקידי לחימה עומדים גופים שרוצים להחליש את צה״ל, ששילוב נשים בתפקידים אלה יהיה פגיעה אנושה ביכולת של החייל הדתי להשתלב בהם וכי תפקידים אלה יהרסו את גוף האישה.
רגע, זה לא נגמר, גם אביגדור קהלני רוצה להוסיף קיסם למדורה- ״תפקיד האישה להיות אמא ולהביא ילדים לעולם.״ סרן אליס מילר – תפקידה להיות אמא. סרן אור כהן, מפקדת סטי״ל – היא רחם מהלך. תת אלוף במיל׳ מירי רגב, דוברת צה״ל – אמורה לשיר רק שירי ערש. האלופה אורנה ברביבאי, ראש אכ״א – צריכה לנקות פליטות. חנה סנש – צריכה להגיע עד ארבע לאסוף מהגן. לשים אותן בטנק? הו, לא. זה לא בשבילן. ״ אחרי מלחמה אישה תהיה אחרת לגמרי״ הוא אומר, כי הגברים הרי יוצאים למלחמות וחוזרים בדיוק כמו שהיו, כי מלחמה זה פיס אוף קייק בשביל גבר, אלא אם הוא מחובר לצד הנשי שלו. לא ככה?!
אם עוד לא נתקלתם במושג הסגברה אולי כדאי שמישהו יעשה כאן העתק הדבק לטובת האלוף במיל׳ ויעביר לו אותו בוואטספ של עובדי חברת החשמל, לקהלני תעבירו בעזרת יונת דואר כי נראה שהוא בכלל תקוע במאה הקודמת . זוהי הסגברה קלאסית- מקרה שבו גבר לוקח נושא שנוגע באופן מובהק לזכויות או שוויון נשים ומלביש עליו הסבר פסאודו-רציונלי שתפקידו להציג את העמדה הגברית, שבאה להראות למה היא למעשה טוענת לטובת נשים. הבנת את זה, רון-טל? הסגברה.
נשים שרוצות לשרת בתפקיד לחימה לא צריכות אותך שתסביר או תסגביר להן במה זה כרוך. הן מן הסתם עשו את המחקר שלהן ובוערת בהן תשוקה שלא רק שלא תחליש את צה״ל, אלא אף תחזיר אותו לימי הזוהר שלו. לפספס חיילת עם מוטיבציה גבוהה כי יש לה שני ציצים מקדימה, להגיד שהיא תחליש את צה״ל, להעדיף על פניה חייל גבר דתי או לומר שזה טירוף לשים בנות עם בנים בטנק זה מסר רע מאוד לחיילים שלנו. זה מתיר את גופן של החיילות שלנו. זה מחליש את צה״ל. זה מכער את פניו ומרחיק אותו מחזון הצבא המוסרי והחזק בעולם.
אבל למה שאכביר מילים? אתמול פרסם אוריאל דסקל פוסט גאוני. הוא לא דיבר על שריון אלא על מרתון, והסיכום שלו אומר הכל – ״ההיסטוריה מלאה בגברים שאמרו לנשים שהן לא יכולות לעשות משהו בגלל שהגוף שלהן שביר. בגלל שהן לא חזקות כמו גברים. וההיסטוריה גם מלאה בנשים כמו סוויצר שאמרו לגברים הללו “פאק אוף” ועשו את מה שהן עושות כל כך טוב כבר שנים רבות: לפרוץ גבולות.״
תקראו אותו, ותמסרו לרון-טל מכולנו שלחשוב שאפשר להגביל נשים ל-80 אחוז שוויון – זה טירוף מערכות קולוסאלי. תקלה. שערורייה. שטות.
נשים יכולות לעשות הכל. הכל. ואם לא נוח לך עם זה – טוב, זה קל- פאק אוף.
