בפרק הראשון של ״קצב דיבור״ אמרנו שאם כבר מתחילים אז עדיף הכי מהר שלנו ואז להגביר.
ככה יצא שאירחנו את נילי אברמסקי, האלופה המיתולוגית של ישראל בריצה בכל מקצה בערך, מ-2000 מטר ועד מרתון.
לרבות ייצוג המדינה בכבוד במרתון באולימפיאדת אתונה 2004.
במשך שעתיים ישבנו ודיברנו על ריצה. בפרק נשארה כמעט שעה.
25 שנים של קריירה יש לנילי ברגליים. קריירה שמביאה איתה ניסיון עצום, חוכמת חיים וחוכמת הדרך וגם הרבה צניעות.
אם יש משהו שאני אוהבת באישה הזאת זו הנגישות שלה. וזו אולי גם הסיבה הכי טובה להקשיב לפרק הזה.
אז על מה דיברנו?
על ריצה מאז ועד היום, על אולימפיאדת אתונה ועל איך זה מרגיש להיות אלופה, על מה שלמדה מאלופות ואלופים בעולם, וגם
על נשים בריצה ובספורט, על הרצון שלה כאלופה לראות את השיאים נשברים וגם למה, ואפילו על ריצות חברתיות.
קחו אוויר והישענו לאחור, כי קצב הדיבור של נילי דומה לקצב הריצה שלה, ולא תרצו לפספס אף מילה.
להאזנה לפרק 1
